אין מקום לדון מחדש בהלכה המושרשת, לפיה ישראל תסגיר מבוקשים למדינות אחרות על-פי עקרון ההדדיות. כך קובע (יום ב', 14.2.22) שופט בית המשפט העליון, ג'ורג', בדחותו ארבעה ערעורים על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים להסגיר לצרפת מי שמבוקשים שם בחשד לעבירות מרמה.
הארבעה הם איתן טייב, ג'ונס אלוש, גולדה דניאל-ג'אמי ונח וניש, שלטענת שלטונות צרפת ביצעו עבירות מרמה ב-200,000 אירו על-רקע הקורונה במחצית הראשונה של 2020. בערעור טענו הארבעה, כי צרפת אינה מסגירה את אזרחיה לישראל, ולכן לא קיימת הדדיות בין שתי המדינות בתחום ההסגרה. לגישתם, יש לבחון מחדש את שאלת ההכרה ביחסי הדדיות בין ישראל לבין מדינות שאינן מסגירות לה את אזרחיהן, תוך בחינה מחודשת את עקרון ההדדיות.
בדחותו טענה זו אומר קרא, כי ההלכה המושרשת היא שעקרון ההדדיות מתקיים גם כאשר מדינה זרה מעמידה לדין בתחומה את מי שמבוקש בישראל במקום להסגירו לידיה. הוא מקבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, לפיה "קבלתה של הטענה תגרום לשינוי מהותי ביחסי ישראל עם מדינות, וראוי היה שהמערערים היו מבססים טענה זו על נימוקים כבדי משקל" - מה שלא עשו. הנימוקים היחידים שלהם היו שחלפו שנים רבות מאז נקבעה הלכה זו ושבתיקים רבים צרפת אינה מסגירה את אזרחיה לישראל, ובכך אין די.
קרא דחה את כל הטענות האחרות של הארבעה נגד הסגרתם: צו המעצר נגדם עומד בתוקפו, לצרפת יש עדיפות על פני ישראל בניהול ההליכים (משום שהקורבנות היו צרפתים למרות שהעבירות בוצעו מישראל), לא הוכח שהם צפויים לפגיעות אנטישמיות בצרפת וקיימות ראיות ברמה המספקת לצורך ההסגרה. המשנה לנשיאה ניל הנדל והשופט עוזי פוגלמן הסכימו עם קרא. את המערערים ייצגו עוה"ד ישראל קליין, גיא מימון, ליה פלוס, יונתן קוויל ורפאל דוכן, ואת היועץ המשפטי - עו"ד מתן עקיבא.