על-פי המחקר המקצועי, יישום גישת עבודה חדשה זו לתיעדוף והעמקת שיעורי היצור של אנרגיות מתחדשות ייתר את הצורך בהקמת תחנות כוח גזיות חדשות נוספות מעבר לאלו שאושרו עד היום. שינוי סדר העדיפות לטובת פיתוח משק חשמל המבוסס על יצור אנרגיה סולארית מבוזרת ברחבי הערים והשטחים המבונים בישראל יתרום משמעותית להגברת הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל.
הצוות המקצועי המליץ בפני השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, על קביעת יעדים כמותיים לאגירת אנרגיה עד לשנת 2030 בהלימה ליעדי האנרגיות המתחדשות.
עוד הוא ממליץ על קביעת קריטריונים מנחים לפיתוח רשת החלוקה (שנאים, חלוקה, תחמשים, מערכות בקרה ושליטה, איתור צווארי בקבוק ועוד) אשר מוכוונים ומתעדפים קליטת אנרגיות מתחדשות בשטחים מבונים ובדו-שימוש, ותוך ניהול צד הצריכה ועל קביעת אמות מידה אחידות לסקרי חיבור סולארי, ובפרט ליחס הספק סולארי-שנאי.
המלצה נוספת עוסקת בצורך בהתקנת אמצעי שליטה ובקרה על מתקני אנרגיות מתחדשות ואגירה, על-מנת לאפשר למתקנים אלו לספק שירותים נלווים (רזרבה, ייצוב תדר וכו') לטובת מנהל המערכת. נדרשת גם הטמעת מערכת DMS (Distribution Management System) ברשת החלוקה, במתח גבוה ומתח נמוך לרבות מחשוב, תקשורת, בקרה ושליטה.
בהיבטים הרגולטוריים נדרשת יצירת אסדרה רגולטורית לניהול מערכות אנרגיה מתחדשת ואגירה מבוזרים ויצירת אסדרה שתאפשר למתקני אנרגיות מתחדשות ואגירה להשתתף בשוק תחרותי עבור שירותים נלווים למנהל המערכת.
על הממשלה לקבוע מדיניות למניעת השלה של אנרגיה מתחדשת, על-ידי פיצוי אותם יצרני חשמל שכיום נהנים מרגולציה המחייבת את מנהל המערכת לרכוש מהם חשמל בכל זמן. יש לגבש קריטריונים מחייבים לתזמון תחזוקת תחנות כוח אשר לא ניתנות להפעלה/כיבוי מהירים (Must run) בהתאם למאפייני היצור הסולארי ועקומת הביקוש לחשמל.
דרושה גם קביעת אסדרה "לתחנות כוח וירטואליות" המאפשרת ניהול מרכזי של מקבצים של 50-100 מגוואט של יצרני אנרגיות מתחדשות ואגירה ונדרש תקצוב לשיפור ושכלול מערכי החיזוי של עקום העומס ויצור החשמל הסולארי ברמה המחוזית והמקומית.
