חברת ההזנק SciSparc הפסידה מיליוני דולרים שהשקיעה ברכישת מרפאות כאב בארה"ב, עסקה אותה הוביל מי שהיה היו"ר והמנכ"ל אשר שמואלביץ. במסגרת זו, אף עירב שמואלביץ את החברה במגעים עם עבריינים - וכל זאת בלא כל דיון של ממש בדירקטוריון וללא כל הצדקה עסקית. כך טוענת החברה, בתביעה בסך 13.1 מיליון שקל שהגישה (יום ג', 15.2.22) לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד שמואלביץ ומי שהיו הדירקטורים באותה עת - זוהר הייבלום, יפית סטארק, עמית ברגר, סטפן סימס ואריק סו.
סייספארק עוסקת בפיתוח תרופות מבוססות קנביס והיא נסחרת בנאסד"ק מאז דצמבר שעבר בשווי של 16 מיליון דולר. לחברה אין הכנסות ואת שנת 2020 היא סיימה בהפסד של 3.5 מיליון דולר. עד לאחרונה שימש יצחק שרם כיו"ר הדירקטוריון שלה וכיום הוא דירקטור בה; היו"ר הוא אמיתי וייס, והמנכ"ל הוא עוז אדלר. האירועים עליו נסובה התביעה התרחשו בשנים 2018-2017.
על-פי התביעה, בדצמבר 2017 הציע שמואלביץ לדירקטוריון לרכוש את רשת המרפאות האמריקנית לטיפול בכאב Comprehensive Pain Specialists ותיאר אותה כמי שמחזורה מגיע ל-100 מיליון דולר בשנה. לטענת החברה, שמואלביץ לא הסביר בצורה משכנעת מדוע החברה זקוקה לרשת מרפאות בתחום שכלל אינו מתקרב לתחום פעילותה. הוא העריך שיהיה עליה לגייס ממקורות חיצוניים 10 מיליון דולר לביצוע הרכישה. למרות סימני השאלה, הדירקטוריון לא ביצע תכנון ראוי והחברה לא ביצעה הערכת שווי ובדיקת נאותות.
מאוחר יותר טען שמואלביץ, כי מדובר במחיר מציאה לרשת שהכנסותיה הן 130 מיליון דולר בשנה ואשר רושמת רווח תזרימי של 20-15 מיליון דולר. הוא לא הציג מסמכים והדירקטוריון לא ביצע בדיקות של העסקה ושל מי שנבחרו להוביל אותה. להפך: בישיבתו באפריל 2018 אף נמסר לו, כי מנהלי CPS מסובכים בפלילים וקיימת אפשרות ש-סייספארק תהיה חשופה לסנקציות בשל מעשיהם אם תרכוש את הרשת. כאשר החלה בדיקת נאותות (בלא מעורבות של הדירקטוריון), היא הופסקה כאשר הוברר עומק ההסתבכות הפלילית: הונאה נרחבת בתחום ביטוח הבריאות, שבמרכזה עריכת בדיקות מיותרות רק כדי לקבל סכומים ניכרים מחברות הביטוח, אשר יצרו ל-CPS רווחים תרמיתיים. המעורבים בפרשה נדונו למאסר, מציינת החברה.
למרות כל זאת, נאמר בתביעה, במאי 2018 שמואלביץ המשיך לטעון שמדובר בעסקה מציאה, שכן חברת-האם של CPS נקלעה לחדלות פרעון - אך הוא לא הסביר כיצד קרסה בכזאת מהירות; הדירקטוריון הסכים לבחון במהירות את רכישת הרשת. ביולי הציג שמואלביץ מתווה לפיו תרכוש סייספארק את נכסי הרשת במקום אותה עצמה, וזאת בשל הפרשה הפלילית. שמואלביץ גם הודיע שניהול הרשת ייעשה בידי שני גורמים חיצוניים; הדירקטוריון המשיך שלא לשאול דבר.
על-פי דיווחו של שמואלביץ, הוצע ל-סייספארק לרכוש 20 מרפאות ב-6.5 מיליון דולר. חברת-הבת שתוקם לצורך כך, הוסיף, תגיע להכנסות של 60-50 מיליון דולר ולרווח תזרימי של 6-5 מיליון דולר בשנה עד סוף 2018, ולסכום כפול שנה לאחר מכן. הדירקטוריון אישר בסוף יולי לרכוש שמונה מרפאות ב-1.3 מיליון דולר, בלא לקבל כל מידע ממשי עליהן ובלא להעלות שאלות מתבקשות - טוענת סייספארק. חברת-הבת הוקמה באותו חודש, אך בפועל שלט בה ג'ון אדסה למרות שהחזיק רק ב-20% ממניותיה.
כבר באוקטובר 2018 הודיע שמואלביץ שחברת-הבת תסיים את השנה בתזרים שלילי של 1.7 מיליון דולר, ובנובמבר הודיע שהיא אינה עומדת ביעדיה ויש צורך בהזרמה נוספת או למכור אותה. בינואר 2019 הוא הודיע שיש צורך למכור את החברה, ואדלר (אז סמנכ"ל הכספים) הזהיר שקופתה של סייספארק תתרוקן בתוך חודשיים. במרס 2019 אישר הדירקטוריון בדיעבד השקעות של 2.3 מיליון דולר בחברת-הבת; שלושה חודשים מאוחר יותר היא פורקה וכספים אלו ירדו לטמיון. סכום התביעה הנתבע הוא ההשקעות הישירות בעסקה ובחברה, לצד הוצאות נלוות נטענות. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד יורי נחושתן ושירלי אבנר, וטרם הוגשו כתבי הגנה.
