התוצר הישראלי עלה אשתקד ב-8.1% - העלייה החדה ביותר בתולדות המדינה; התוצר לנפש עלה ב-6.3%. ברבעון האחרון של 2021 נרשמה עלייה בקצב שנתי של 16.6%. כך מוסרת (יום ד', 16.2.22) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המפרסמת את החשבונות הלאומיים לשנה היוצאת. הנתונים מלמדים, כי הצמיחה תימשך השנה - אלא אם יתרחשו אירועים חמורים במישור המקומי (למשל: קורונה או התלקחות צבאית) או במישור הבינלאומי (למשל: מלחמה באוקראינה).
הנתונים הם בהשוואה לשנת 2020 בה הקורונה הייתה בשיאה, כאשר התוצר ירד ב-2.2% והתוצר לנפש ירד ב-3.9%. ההתאוששות הכלכלית של ישראל מרשימה במיוחד, גם בקנה מידה בינלאומי, כאשר התוצר לנפש עבר את רמתו מערב הקורונה והגיע לשיא של 165,942 שקל במחירים שוטפים וליותר מ-40,000 דולר במונחים ריאליים. לשם השוואה: הצמיחה אשתקד במדינות
OECD הייתה 5%, ומבין המדינות הגדולות - רק בריטניה וצרפת עברו את ישראל, המקדימה את ארה"ב, קנדה, גרמניה, יפן ומדינות גדולות אחרות.
הצמיחה המהירה נובעת בראש ובראשונה מזינוק בהוצאה לצריכה הפרטית (11.7% בכלל המשק ו-9.9% לנפש), אחרי שנת הקורונה בה הסגרים הובילו לירידה ניכרת בצריכה. זינוק זה הוא אחד הגורמים המרכזיים לעליות המחירים, שכן כתמיד - עלייה בביקוש מאפשרת להעלות את המחירים. בין היתר נרשמה עלייה של 7.1% בצריכה השוטפת לנפש (מזון, משקאות, שירותים אישיים, דיור, דלק, חשמל ותחזוקת הבית). ההוצאה לצריכת שירותים לנפש עלתה ב-16.1%; ההוצאה למוצרים בני-קיימא למחצה לנפש עלתה ב-26%, ובקבוצה זו נרשמה עלייה חדה במיוחד של 28.7% בהוצאה להלבשה והנעלה - תחום שנפגע קשות בקורונה.
התוצר העסקי עלה ב-9.1%, כאשר עליות חדות במיוחד - המשקפות גם הן עליות ניכרות בביקושים - נרשמו בענפי המסחר, ההארחה והמזון (10.7%), התחבורה והדואר (15.3%) והשירותים הפיננסיים והעסקיים (12.6%). ענף הבינוי עלה ב-8.3%; מחירי הדירות זינקו אשתקד ביותר מ-11%. ייבוא הסחורות והשירותים זינק ב-18.7% לאחר ירידה של 9.5% בשנת 2020. ייבוא השירותים עלה ב-22.3%; ענף התיירות נסק בשיעור של 74.4% לאחר קריסה של 77.9% בשנת 2020, אך ההכנסות בו עדיין נמוכות ב-61.4% מאשר בשנת 2019.
גם המדינה המשיכה להוציא אשתקד יותר מן הרגיל: ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-2.9% וההוצאה לצריכה אזרחית עלתה ב-4.2% - בעיקר בשל ההוצאות למאבק בקורונה. לעומת זאת, ההוצאה לצריכה ביטחונית ירדה ב-2% למרות מבצע שומר החומות והמהומות שנלוו אליו.
ההתאוששות בעולם באה לידי ביטוי ההשקעה בנכסים קבועים, המהווה את הבסיס לצמיחה עתידית, עלתה ב-10.5% לאחר ירידה של 4% בשנת 2020. ההשקעה בבנייה למגורים עלתה ב-13.9% (עוד נתון המסביר את הזינוק במחירי הדירות), בעוד ההשקעה בבנייה שאינה למגורים עלתה בשיעור מתון בהרבה - 6%. ההוצאה לכלי רכב זינקה ב-42.7% לאחר ירידה של 28.7% בשנה הקודמת. עוד נתון מעודד לעתיד: ההשקעה במכונות וציוד עלתה ב-11.5%, כאשר בענפי ההיי-טק והתקשורת היא רושמת עלייה חדה של 21.9%.
ההתאוששות בכלכלה העולמית באה לידי ביטוי בעלייה חדה של 13.6% בייצוא הסחורות והשירותים, לאחר ירידה של 1.9% בשנת 2020; זוהי העלייה החדה ביותר מאז 2010. ייצוא השירותים עלה ב-17.4%; ייצוא התיירות עלה ב-28% - אך הוא עדיין רחוק מלכסות את הקריסה של 77% בשנת 2020.
גם המצב הכספי של הממשלה היה אשתקד טוב משמעותית מאשר ב-2020 - תוצאה ישירה מהתאוששות המשק ומהפסקת חלק מההוצאה החריגה בשל הקורונה. הגרעון הסתכם ב-61 מיליארד שקל (3.9% תוצר) לעומת 129 מיליארד שקל (9.2% תוצר) בשנה הקודמת. הכנסות המדינה עלו ב-17.7% לאחר ירידה של 2.7%, וזאת בשל העלייה בהכנסות ממיסים כתוצאה מן הזינוק בפעילות הכלכלית. המאזן הכולל של המגזר הממשלתי הסתכם בגרעון של 4% מהתוצר לעומת 10.8% בשנת 2020.