ועדת העבודה והרווחה המשיכה (יום ב', 22.2.22) לדון בהצעת החוק לסיוע לנפגעי אסונות אזרחיים שיזמה יו"ר הוועדה ושורת חברי כנסת - מהקואליציה והאופוזיציה - בעקבות אסון מירון. לדברי יו"ר הוועדה, אפרת רייטן-מרום טרם גובש נוסח מוסכם לחוק בגלל משא-ומתן ממושך בין משרדי האוצר, הרווחה והמשפטים. "איננו מוכנים לקבל את עמדתם כי היא עושה עוול לערכי המדינה, לאזרחיה ומחמיצה לחלוטין את מטרת החוק. יש עשרות חוקים המיועדים לקבוצות ייעודיות - ודווקא כעת, כשרוצים ליצור שוויון, הממשלה טוענת לאפליה. מדינות העולם הקימו מנגנוני-פיצוי מצוינים ונדיבים בהרבה מהצעת חברי הכנסת - ובכל זאת האוצר מתעקש". היא הזהירה את האוצר כי אם לא ייענה לדרישות חברי הכנסת המציעים - יעלה החוק גם בניגוד לעמדת משרדי הממשלה.
לדברי יצחק פינדרוס: "עברנו את ההליך הזה באסון ורסאי, כאשר הממשלה גוררת רגליים, אבל בסוף הממשלה תמיד משלמת. ההשהיה הזו סתם גורמת עוול לאזרחים. החוקים נועדו לסייע לאזרחים ולא להתעלל בהם". חברו לסיעה, יעקב אשר, הזהיר את פקידי האוצר כי "באסון מירון הממשלה שיחקה שמונה חודשים עם חוק הפיצויים שהגשתי, ורק כעת הקימו ועדה שתסדיר את כללי הפיצוי. הגיע הזמן שנחוקק הסדרה קבועה לאסון לאומי כדי שהמשפחות לא יישארו ללא מענה. נעביר זאת אתכם או בלעדיכם". מופיד מרעי הזהיר לנצל את "חלון הזמן" שמאפשר דיון נינוח ללא לחץ וללא דחיפות מאסון אחר, מיכל וולדיגר מיוזמות החוק, הדגישה את מוסריותו ונחיצותו של החוק, ואת הצורך למנוע ממשפחות האסון להגיע לפת-לחם.
עלי בינג, רכז ביטוח לאומי באגף התקציבים, השיב כי משרדי הממשלה מתאמצים להגיע לנוסח מוסכם, נכון ומדויק, והעריך כי ניתן לגשר על הפערים בין הצעת חברי הכנסת להצעת המשרדים, ואין הם מתעקשים על הנוסח-שלהם. לדבריו, הביטוח הלאומי נותן מענה לנפגע, בין אם נפגע לבדו ואם בקבוצה.
ד"ר ענבל בלאו, חוקרת פיצויי אסונות אזרחיים בקריה האקדמית אונו, הציגה תקדימים משפטיים וחוקתיים לפיצוי נפגעים, כמו באסונות המכביה ומעגן.
לדברי עו"ד רוני מר, מהלשכה המשפטית שבאוצר, המדינה לא מתייחסת בחוק לאחריותה באסון, והביע אף-הוא חשש מפגיעה בשוויון אם יקבע בחוק גובה הפיצוי בגלל מספר הנפגעים באסון.
