ועדת החוץ הביטחון המשיכה (ג') את דיוניה להכנה לקריאות שניה ושלישית של הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022 וכן הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ב-2021, והחלה לקרוא את סעיפי החוק ולדון בהם.
הסעיף הראשון היה סעיף המטרה של החוק, אשר לפי דברי ההסבר להצעת החוק, מבטא את שלוש התכליות, שוות המעמד, העומדות בבסיסו:
א. צמצום אי-השוויון בגיוס לשירות הסדיר, לרבות באמצעות שילוב של בני הציבור החרדי בשירות הלאומי-אזרחי, תוך שהשירות הלאומי אזרחי מהווה תחליף ראוי לשירות הסדיר.
ב. קידום השתלבותם של בני הציבור החרדי בשוק התעסוקה וקידום תרומתם למשק המדינה. לאור חשיבותה של התכלית התעסוקתית, משקלה מקביל לתכלית השוויון.
ג. הכל תוך הכרה בחשיבות לימוד התורה.
עו"ד מירי פרנקל-שור, היועצת המשפטית של הוועדה, אמרה: סעיף המטרה הוא מצפן. על הוועדה לבחון האם התכליות שבהצעת החוק הן התכליות שהוועדה רוצה לעגן בחקיקה, האם אכן כל התכליות שוות או שמא לתכלית מסוימת יש עדיפות על פני תכלית אחרת, ואז בכל סעיף בו הוועדה דנה, לבדוק איזו תכלית הוא מגשים, וכיצד הוא משתלב במכלול של התכליות וסדר העדיפות ביניהן.
ח"כ
מאיר פרוש: אי-עמידה ביעדים של הצעת החוק, פירושה ביטול דחיית השירות לכולם. הדבר הזה לא עומד לחלוטין עם התכלית של חשיבות לימוד התורה.
יו"ר הוועדה: אנחנו באמת רואים חשיבות בדבר, כפי שראה גם בן-גוריון, עוד בימי קום המדינה, אך יש גם חשיבות לדברים אחרים. כל החוק הזה מעגן את לימוד התורה כערך, שהרי אם לא היו חושבים כך, לא היה צורך בחוק, וכולכם הייתם מתגייסים.
עו"ד איתי אופיר, היועץ המשפטי למערכת הביטחון: כפי שציינו יש שינוי בתכליות של החוק. יש את תכלית שילובים של בני הציבור החרדי בשירות, יש את תכלית שילובם בשוק התעסוקה, ובמובן הזה ההצעה הנוכחית של הממשלה נותנת לזה דגש גדול יותר מזה שניתן בעבר, ויש כמובן את התכלית שבאה לידי ביטוי בהכרה בערך לימוד התורה. ההכרה בערך זה באה לידי ביטוי בהבנה שגם עמידה בכל יעדי הגיוס לא תביא לשוויון מלא בשירות.
ח"כ
אורי מקלב: אולי יש מקום למחוק את כל סעיף המטרה, והרי לא בכל חקיקה יש סעיף כזה. אתם מעמידים כאן את ערך לימוד התורה כאחרון ונחות לערכים של שווין, שירות, עבודה, השכלה ואז לימוד התורה, ואנחנו לא שם. השקפת עולמנו היא שערך לימוד התורה הוא הראשון. תכלית חיי בעולם הזה היא ללמוד תורה. אני צריך להתפרנס, כדי שיהיה לי אוכל, כדי שאוכל ללמוד תורה. ארץ ישראל צריכה שמירה, כדי שיוכלו ללמוד תורה.
יו"ר הוועדה אמר כי הוועדה תחזור לדון בסעיף המטרה, היות שבכל מקרה נחזור אליו בכל סעיף וסעיף.
במסגרת הדיון בתנאים הפרטניים לדחיית שירות של תלמיד ישיבה, התפתח דיון לגבי התנאי בהצעת החוק על פיו על תלמיד הישיבה להצטייד גם בתצהיר מטעם "בעל תפקיד בישיבה שבה הוא לומד, או מורשה חתימה של העמותה או החברה לתועלת הציבור המפעילה את העמותה" לפיו מתקיימים כלל התנאים לדחיית השירות.
עו"ד פרנקל-שור אמרה כי שינוי זה אינו טכני. ראש הישיבה, כגורם אשר מכיר את תלמידיו ואת התנהלותם, יהיה גם הגורם החתום על כך שתלמיד לומד בישיבה ועומד בתנאים לדחיית שירות, כפי שנקבע בעבר כי ראש הישיבה יהיה זה שחתום על הדיווחים לשר הביטחון.
חברי הוועדה הסכימו עם היועצת המשפטית והוחלט כי ראש הישיבה יהיה הגורם שיידרש לחתום על התצהיר.
הדיון נפסק במהלך השיח על סעיף רשימת הישיבות, ויו"ר הוועדה, ח"כ
רם בן ברק, סיכם כי הדיון הבא יתחדש מנקודה זו בדיוק.
