סער יוזם: חוק יסוד זכויות במשפט
|
איתמר לוין
|
משרד המשפטים: הצעת החוק תתמקד בזכויות יסוד הנוגעות לממשקים שבין הפרט למערכת המשפט או זכויות של מי שכלפיו מופעלות סמכויות שלטוניות בתחום אכיפת החוק * נושאים אפשריים שייכללו בחוק: זכות הגישה לערכאות; הזכות להליך הוגן על מאפייניה השונים; זכויותיהם של חשוד, עצור ונאשם; עקרון החוקיות; זכות הייצוג בידי עורך דין והיוועצות בו
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
"הגשמת תכליות ההליך הפלילי תיעשה תוך הגנה על זכויות היסוד של האדם בהליך זה" - זו מטרתו של חוק יסוד זכויות בהליך הפלילי, אותו מגיש שר המשפטים, גדעון סער, לאישור הממשלה בישיבתה הקרובה (27.2.22). הנוסח המוצע פורסם היום (23.2.22), לאחר קבלת תגובות הציבור לטיוטה שפורסמה בחודש שעבר ובעקבות דיונים שקיימו סער והיועת המשפטית לממשלה, גלי מיארה.
החוק מעגן את עקרונות היסוד של השיטה הפלילית, המצויים כיום בחוקים אחרים, בפסיקת בתי המשפט ובעקרונות מקובלים. מאחר שהם יהיו מעתה בחוק יסוד, תהיה להם משמעות גבוהה יותר והם יגברו במידת הצורך על חקיקה רגילה - אם כי חוק היסוד לא יפגע בתוקפו של דין שהיה קיים לפני אישורו בכנסת. החוק עוסק בהליכי החקירה, המעצר והמשפט ומחיל על כולם את אותם עקרונות. בין הסעיפים בחוק:
- "כל אדם זכאי לכך שהליך פלילי שהוא צד לו יהיה הוגן". משמעות הדבר: טענות על פגיעה בהוגנות ההליך, כולל למשל בשיטות חקירה פסולות, ייבחנו לאור עיקרון חוקתי זה.
- "לא ישא אדם באחריות פלילית בשל מעשה או מחדל, אם בשעה שביצע אותם לא היו במעשה או המחדל אסורים בחוק או לפיו". זהו עיגון חוקתי לעקרון היסוד האוסר חקיקה פלילית למפרע. הסעיף הבא אוסר באותה צורה החמרה למפרע בענישה.
- "כל אדם הוא בחזקת חף מפשע כל עוד לא נקבעה אשמתו בידי רשות שיפוטית". גם כאן, זהו עיגון חוקתי של עקרון יסוד, אולי החשוב ביותר בשיטה הפלילית במדינות דמוקרטיות.
- "אין להאשים אדם בשל מעשה או מחדל שבשלו הורשע או זוכה בעבר בהליך פלילי". סעיף זה מונע לכאורה פתיחה מחדש של תיק אם מתגלות ראיות חדשות, ויהיה צורך לראות האם הוא יעמוד בעינו בהליך החקיקה.
- "כל אדם זכאי שלא להפליל את עצמו בעת גביית הודעתו בחקירה פלילית". זוהי זכות השתיקה בחקירה, הקיימת גם כיום. ייתכן שלאור הפיכתה לזכות חוקתית תעלה הטענה, כי מעתה לא ניתן יהיה לקבוע שגירסה שמעלה הנאשם רק במשפטו, לאחר ששתק בחקירה, תהיה גירסה כבושה שמשקלה נמוך ואף אפסי.
- "כל אדם זכאי להיוועץ בעורך דין בנוגע לחקירה פלילית שבה הוא נחקר כחשוד". זהו עיגון של זכות ההיווצעות, אותה המשטרה מפרה לעיתים. יש לשים לב, כי אין המדובר בנוכחות עורך דין בחקירה כפי שקיים למשל בארה"ב.
- "מעצר ייעשה בדרך שתבטיח שמירה על כבודו של אדם, על גופו ועל זכויותיו על-פי כל דין". זהו סעיף משמעותי במיוחד, לנוכח תנאי המעצר הקשים הקיימים כיום ברבים ממתקני הכליאה ותנאי התעבורה הקשים ביניהם. כאשר מדובר בחובה חוקתית, ניתן יהיה לבקש מבתי המשפט לאכוף על המדינה לקיים אותה.
- "חקירת עבירה תיעשה בדרך שתבטיח שמירה על כבודו של אדם, על גופו ועל זכויותיו על-פי כל דין". זוהי הצהרה כללית, שצריך יהיה לראות כיצד תתורגם למעשה וכיצד תדור בכפיפה אחת עם זכותן של הרשויות החוקרות לנהל חקירות תקיפות ואף תוקפניות.
- "מימוש הזכויות של קטין לפי חוק יסוד זה, ייעשה גם בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו". המשטרה מפרה לעיתים את זכויותיהם המיוחדות של קטינים, ההופכות כעת לחוקתיות.
- כמו בחוקי היסוד האחרים, גם בחוק זכויות בהליך הפלילי נקבע שניתן לפגוע בזכויות הכלולות בו רק "בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ואם אינה עולה על הנדרש". עוד נקבע, כי תקנות שעת חירום אינן יכולות לשנות חוק זה, אך הממשלה יכולה להתקין תקנות שישללו או יגבילו זכויות על פיו, ובלבד שהללו "יהיו לתכלית ראויה ולתקופה ואם לא יעלו על הנדרש". שינוי בחוק זה מחייב רוב של לפחות 61 חברי כנסת.
|