איחוד משפחות: יותר בקשות ופחות אישורים מאז פקיעת חוק האזרחות

בהמשך ביקש דיכטר כי ייקבע שאדם ששוהה בישראל שלא כדין, בקשתו לא תטופל והוא יגורש מהשטח. ח"כ מיכל רוזין אמרה כי היא מוכנה להתניה זאת, ובלבד שאדם ששוהה בישראל בהיתר, בקשתו כן תטופל. עוד הוסיפה רוזין: "שם החוק מטעה כי איש לא יקבל פה אזרחות. מה שאני מבקשת זה מה שבג"ץ מבקש כל השנים, ולכן גם הצענו את זה בקריאה ראשונה, כי רה"מ ושרת הפנים התחייבו לנו על הקמת ועדה שתעשה בדיקות פרטניות ותייצר את האיזון בין השמירה על הביטחון לבין השמירה על הדמוקרטיה".

ח"כ שמחה רוטמן, אף הוא מיזמי הצעת החוק: "חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), הוא מלכתחילה סוג של פלסטר, ששמנו על חומת הכניסה לישראל, בין היתר, בגלל פסיקת בג"ץ. דרך המלך לתקן זאת היא הצבת העקרונות הללו בחוק יסוד ההגירה, כך שמדינת ישראל תהיה מדינה ריבונית שקובעת לעצמה מי יכול לבוא בשעריה. דרשנו מכסה שתהיה מבוססת על הסטטוס-קוו. כל זמן שהקואליציה הזו קיימת, שלא יהיה מצב ששערי הכניסה לישראל יהיו נתונים לסחיטה והסיטואציה הפוליטית תהפוך משפך לזכות השיבה".

ח"כ צבי האוזר: "מאז 1993 ועד 2003, השתקעו בישראל 140 אלף פלשתינים. מאז פרצה האינתיפאדה השנייה ונרצחו למעלה מ-1,000 אזרחים. כאשר בוחנים את המעורבות של אזרחים ישראלים באותם מהומות, רואים היקף מדאיג וחסר פרופורציות של מעורבות בטרור מבין אלו שהיגרו בעשור שלפני כן. לכן מדינת ישראל החליטה על הסדר ביטחוני, אף שהוא מעלה קושי רב לעקרונות חוקתיים של מדינת ישראל. מדינת ישראל עשתה צעד משמעותי בהשלמת החוקה הישראלית, כשב-2018 הצמידה גם את חוק יסוד ישראל: מדינת הלאום של העם היהודי. בג"ץ קבע ברוב של 10 שופטים מול אחד, שאבני היסוד החוקתיות של ישראל, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק היסוד ישראל מדינת הלאום, הן אבני הראשה. השר חייב לשקול את ההסדר החוקתי החדש שנוצר, שחוקי היסוד כבוד האדם והלאום הם בצוותא חדא. הוראת השעה המוצעת היא מורכבת, אך קריטית לעם שהוא חפץ חיים". ח"כ אוסמה סעדי: "החוק הזה הוא חוק גזעני שמונע מפלשתינים משני עברי הגבול להתאחד ולהקים משפחה. אני מציע שתבדקו כל אחד שיגיש בקשה לאזרחות, ותחליטו לפי המקרה, למה לחסום מראש?"

ח"כ מוסי רז: "אנחנו דנים בהצעת חוק שהיא הוראת שעה מזה 19 שנה ולא פעם כמעט שנפסלה ע"י ביהמ"ש העליון. אם לא נבלום אותה, אז לפחות נשפר אותה. לפני שדנים באפשרות המעמד שניתן לתושבים, צריך עוד קודם כל לקבוע את המעמד של האנשים שכבר פה. בינתיים אנחנו משאירים אותם בחוסר מעמד". ח"כ אבתיסאם מראענה: "חוק האזרחות מראה לנו את המחיר הכבד של חוק הלאום, שהוא אות קין לחברה כולה. כל חוק פה בא להגיד לדור החדש שגדל בחברה הערבית 'לכו מכאן, אתם פשוט לא שווים'. אם הבת שלי תתאהב במישהו מג'נין, כמו שאני התאהבתי בבועז, בחור יהודי, איזו אפשרות יש לה?! כמה אפשר להתחתן עם הבן דוד? היכולת של החברה הערבית להתחתן הולכת ומצטמצמת, ואז מגלגלים עוד מחלות גנטיות בגלל נישואי הקרבה. ב-2003 אני הייתי מאורסת לבחור בג'נין. שברתם את הלב שלי ושלו. בסוף התחתנתי עם הבן שלכם, בועז מנוחין. זה האיום הדמוגרפי והביטחוני?! זה מה שאתם רוצים? אנשים הגיעו מהשטחים, לא בגלל קוטג' ברהט או בחיפה, אלא כי התאהבו. אישה שמתאהבת ותלויה בגבר מצבה חמור, וכל חייה לא תהיה לה בחירה ואנו נותנים לזה יד".

ח"כ אורית סטרוק: "לא רק שהחוק הזה הוא נחוץ, אלא שהוא לא מספק ומחורר ככברה, גם בגלגוליו הקודמים, לפני שהוא נפל. הממשלה תלויה במפלגות שלא מכירות בציונות, או שמחקו את הציונות מהמצע שלהן. הממשלה ושרת הפנים עשו טעות כשהבטיחו למפלגות האלה והפכו את החוק לחסר ערך לחלוטין. חובה עלינו, בבואנו לחוקק אותו מחדש, להוסיף את שני החסמים הבאים: מכסות ושקיפות". חגית צור, מנהלת לשכת מחוז ירושלים ברשות האוכלוסין וההגירה, התבקשה להציג נתונים בפני הוועדה ואמרה: "מ-2017 ועד פקיעת החוק ביולי 2021, הוגשו כ-1,100 בקשות במוצע לשנה, ובסך-הכל 5561. "70% מתוך בקשות אלו אושרו והמבקשים קיבלו היתרי מת"ק, שזהו השלב הראשון בתהליך המדורג. מאז פקיעת החוק, הוגשו 2,800-2,700 בקשות, מתוכן אושרו כ-70 בקשות, והשאר בתהליכי בדיקה".

יו"ר הוועדה, ח"כ רם בן ברק, סיכם: "אנו נידרש בדיון שלנו להפריד בין בקשות שהוגשו כשאר החוק היה בתוקף לבקשות שהוגשו לאחר פקיעת החוק, וכן בין אלו שטרם קיבלו להיתרים לבין יותר מעשרת אלפים איש שכבר שנים פה בהיתרים זמניים. הוועדה תמשיך לדון בהצעות החוק השבוע, והדיון יתחיל עם נתונים נוספים ממשרד הפנים ולאחר מכן נתוני משרד ראש הממשלה".