ועדת החוקה, בראשות ח"כ גלעד קריב, אישרה (יום ב', 28.2.22) לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 141) (ענישה לפי חוקי עזר), התשפ"א-2021. לפי הצעת החוק, חוקי עזר הקובעים עבירות פליליות ועונשים הנקבעים על-ידי רשויות מקומיות לפי חוק, לא יהיו טעונים אישור ועדה של הכנסת.
הצעת החוק הממשלתית נועדה לתקן את חוק העונשין ולהבהיר בו, בהתאם לפרקטיקה הנוהגת מזה כ-25 שנים, כי עבירות הנקבעות בחוקי עזר המותקנים בידי עיריות, מועצות מקומיות ואיגודי ערים - אינן מחייבות אישור של ועדה מוועדות הכנסת. זאת, בשונה מעבירות הנקבעות בתקנות שהותקנו על-ידי הממשלה, המובאות לאישור, ובשונה גם מצווי עבירות קנס, המותקנים על-ידי שר הפנים ביחס לאותן העבירות שנקבעו בחוקי העזר- והמחייבים את אישור ועדת החוקה.
יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד קריב: "מבחינתי לא נכון לראות את הצעת החוק כחקיקה רטרואקטיבית. זהו סעיף שבא להבהיר את הנורמה ולא לשנות אותה רטרואקטיבית. לאור פסק הדין אפשר היה לחיות בלי הסעיף הזה, אך לא נכון להותיר פה מציאות לא מובנת. החקיקה פה מתכתבת עם הפסיקה. אנחנו עוסקים בחקיקת עזר שמתקיימת ב-257 רשויות ברחבי המדינה. במצב זה הבקשה להבהרת הנורמה בלשון החקיקה היא הגיונית ואף מתבקשת."
ח"כ אוסמה סעדי (הרשימה המשותפת) נימק את הסתייגותו: "אני רואה מצב אבסורדי - תקנות ועונשים חמורים שהרשויות המקומיות מתקינות - לא מגיעות לאישור הכנסת. זאת לעומת עבירות קנס שכן מגיעות לאישור הוועדה. זה מצב אנומלי. אין פיקוח של הכנסת" עוד הוסיף ח"כ סעדי: "אין לי בעיה עם הנורמה ששנים הלכו לפיה והכנסת ידעה. הביקורת שלי היא שעתה ביהמ"ש העליון מבקש לאשרר סעיף כאילו התקנות הותקנו כדין מאז חוק העונשין ועד היום. אני לא יכול להרים ידי בעד זה."
היו"ר ח"כ קריב: "אם רוצים לשנות את העניין לעתיד, בואו נשב על המדוכה, תוך התדיינות עם משרד הפנים והשלטון המקומי. כולנו מסכימים שאין היגיון לתקוע את חקיקת העזר המקומית ע"י יצירת פקקים בוועדות הכנסת. אין פה שינוי של נוהל. המעבר לעבירת קנס, משמעותו שברירת המחדל היא שלא מתקיים הליך שיפוטי. עבירת הקנס, כל הרעיון שלה, זה שאנחנו מורידים דרמטית את נטל ההוכחה מעל כתפי הרשות המקומית. הרשות המקומית מקבלת מסלול מהיר לאכיפה, שלא עובר דרך ביהמ"ש. יכול להיות שוועדת חוקה במקרה כזה תאמר שאנחנו לא מוכנים לעבור לברירת קנס. הרשות המקומית תתכבד ותלך לבית משפט. ועדת החוקה לא צריכה להיות חותמת גומי במעבר לברירות קנס. אולי צריכה להיוולד כאן רפורמה לגבי מערכת האישורים של חוקי העזר. ברור שלא כל חוקי העזר צריכים להגיע לוועדות הכנסת."
ח"כ אורי מקלב, נימק את הסתייגותו: "היום אין זיכוך לצדק. יש אזרחים שיוצאים בתחושת אי-צדק - הם יכילו וישלמו קנס של 700-800 קנס, רק כדי לא להיגרר לברירת משפט. הכוח שנמצא בידי הפיקוח העירוני הוא גדול מאד. עם השנים, אנחנו רואים הרחבה של חוקי העזר ולא הצטמצמות שלהם. ב-14 שנה שאני חבר בוועדת חוקה, לא היו מודעים לכך שיש פה בעיה. הנורמה הייתה הסכמה לכך שהכנסת לא צריכה להיות מעורבת בחקיקת חוקי עזר. בסוף דבריו הוסיף ח"כ מקלב: "אני בעד החוק בכללותו, כי בסופו של דבר צריך לעזור לממשלה ולרשויות המקומיות".
ראש מועצת רמת ישי, עופר בן-אליעזר, הביע תמיכה במהלך: "הרשויות המקומיות צריכות שהדרך תהיה קצרה ויעילה."
ארבעה ח"כים תמכו בהצעת החוק: היו"ר ח"כ גלעד קריב (העבודה), והח"כים אורי מקלב (יהדות התורה) ולדימיר בליאק (יש עתיד) ומיכל שיר סגמן (תקווה חדשה). ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) נמנע