15 פלשתינים בני שבע משפחות יוכלו להמשיך להתגורר בדמי שכירות מופחתים בשכונת שייח ג'ראח (שמעון הצדיק) שבמזרח ירושלים, עד ששאלת הבעלות בבתיהם תוכרע לאחר הסדרת המעמד התכנוני שלהם. כך קובע (יום ג', 1.3.22) בית המשפט העליון.
העותרים מתגוררים בשכונה מזה עשרות שנים, וחברת נחלת שמעון ביקשה לפנות אותם מבתיהם בטענה שביצעו שינויים בבתים אותם רכשה ולא שילמו לה דמי שכירות. הזכויות במתחם נרכשו במאה ה-19 הידי יהודים, והקרקע נרשמה כקרקע הקדש על שם הרבנים הראשיים בירושלים. לאחר מלחמת העצמאות, בתקופת השלטון הירדני, המתחם נוהל על-ידי הממונה הירדני על נכסי האויב.
באותה עת נבנו במקום דירות ושוכנו בהן משפחות של פליטים פלשתינים, אשר הסכימו בתמורה לוותר על מעמדם כנתמכים בידי אונרא (סוכנות האו"ם לפליטים). המשפחות נדרשו לעמוד במספר תנאים בנוגע לפיתוח הנכסים והשקעה בהם. כן הוסכם, כי לאחר שלוש שנים הם יקבלו את הבעלות בדירות, כפוף לתנאים מסוימים שנקבעו בהסכמים עימם.
אולם, בעקבות מלחמת ששת הימים והחלת המשפט הישראלי על ירושלים, חלה תמורה במצב המשפטי. הנכסים הוקנו לאפוטרופוס הכללי ובהמשך שוחררו לידי ועד עדת הספרדים בירושלים והוועד הכללי כנסת ישראל, "כפוף לזכות צד שלישי אם קיימת זכות כזו". מאז התנהלו הליכים משפטיים רבים, תחילה בין הוועדים היהודיים למשפחות המתגוררות במתחם, ובהמשך בין חברת נחלת שמעון, שרכשה את הזכויות מהוועדים, לבין משפחות אלה.
