העליון הכפיל את העונש על תקיפת יהודים גזענית

שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, הכפיל (יום ד', 2.3.22) את עונש המאסר שירצה עודיי אבו-תאיה, אשר תקף שני יהודים בירושלים ממניעים גזעניים. אלרון קבע שהוא ירצה 22 חודשי מאסר, תוך ביקורת על האופן בו הסתפק בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת תמר בר-אשר) ב-11 חודשי מאסר. האירוע התרחש באפריל אשתקד, כאשר בירושלים אירעו אירועי אלימות רבים נגד יהודים על-רקע חודש רמדאן. אבו-תאיה הודה, כי תקף בחפץ חד שני יהודים בעלי מראה חרדי שהיו בדרכם משער שכם לכותל המערבי. אחד מהם שלף כלפיו אקדח שהחזיק ברישיון כדי לעכבו עד הגעת המשטרה, ועד מהרה התקבצו במקום צעירים ערבים שניסו לחלצו בכוח. אבו-תאיה הודה בשתי עבירות של פציעה בנסיבות מחמירות ממניעים גזעניים, עבירה שהעונש המירבי עליה הוא עשר שנות מאסר. בקבלו את ערעור המדינה על קולת העונש אומר אלרון, כי "גזר דינו של בית המשפט המחוזי הקל עם המשיב יתר על המידה, לנוכח חומרת מעשיו והעבירות בהן הודה והורשע... העבירות בוצעו מבלי שקדמה לכך כל התגרות מצד המתלוננים. מדובר בתוקפנות ובריונות ממניע גזעני - פשוטו כמשמעו. בית משפט זה עמד לא פעם על החומרה הרבה שקיימת במעשים שכאלו ועל מדיניות הענישה המחמירה שיש לנקוט בעבירות שבוצעו ממניע זה". אלרון מציין, כי הוא מתקשה להבין את הנימוק של בר-אשר, לפיו סברתו (חסרת הבסיס) של אבו-תאיה כאילו קורבנותיו יידו אבנים לעבר רכבו, "מקהה" את חומרת מעשיו - שהרי הוא הודה במפורש שהחליט לתקוף אותם "אך ורק בשל מוצאם או דתם". בכל מקרה, בית המשפט העליון כבר קבע, כי נסיבות אישיות ושיקולי שיקום נדחים מפני שיקולי ההגנה על שלום הציבור ובטחונו ומפני שיקולי הרתעה, כאשר מדובר בעבירות ממניעים גזעניים. "בהינתן זאת, העונש שהוטל על המשיב, מקל עמו יתר על המידה וחורג באופן קיצוני מן הענישה הראויה על מעשיו", קובע אלרון. "איני סבור כי יש בו כדי לעלות בקנה אחד עם עקרון ההלימה, בשים לב לכך שמדובר בעבירות שנעשו ללא כל התגרות מצד המתלוננים; ממניע גזעני; כלפי שני מתלוננים שונים; ובאמצעות חפץ חד. מנגד, התקשיתי לאתר טיעונים ושיקולים המצדיקים הקלה של ממש בעונשו של המשיב, לא כל שכן הקלה כה משמעותית". עוד אומר אלרון כי בר-אשר שגתה כאשר לא פסקה פיצויים לטובת הקורבנות אלא שלחה אותם להגיש תביעה אזרחית. זאת, משום ש"כידוע, התכלית המיידית העומדת בבסיס פיצוי הנפגע ממעשה עבירה היא לזכות את הנפגע בפיצוי על נזק או סבל שנגרמו לו, מבלי שייאלץ לכתת רגליו להגשת תביעה אזרחית"- והשניים העידו על הנזק שנגרם להם ואשר בתוצאותיו עודם נושאים. לכן קבע, כי הוא יפצה כל אחד מהם ב-20,000 שקל. לבסוף מציין אלרון, כי קיים קושי בכך שבר-אשר השתמשה בתסקיר שירות המבחן שהוכן בעת מעצרו של אבו-תאיה, שכן החוק קובע במפורש: "תסקיר מעצר לא ישמש תסקיר קצין מבחן לעניין העונש". השופטים יעל וילנר ועופר גרוסקופף הסכימו עם אלרון. את המדינה ייצג עו"ד אופיר טישלר, ואת אבו-תאיה - עו"ד מחמוד מוחמד.