שלמה פילבר העביר לבכירי בזק בשלהי 2016 מסמכים פנימיים של משרד התקשורת בנוגע לסוגיית ההפרדה המבנית בקבוצה, וזאת בצורה החורגת מן הרגיל. כך העידה (יום ג', 8.3.22) מי שהייתה אז היועצת המשפטית של המשרד, דנה נויפלד, בהמשך עדותה בתיק 4000.
בזק חויבה להעניק שירותים שונים באמצעות חברות-בנות נפרדות, ביקשה לבטל חובה זו והדרג המקצועי התנגד לכך בעת כהונו של
אבי ברגר כמנכ"ל המשרד. פילבר שינה מדיניות זו והחל לקדם בשלהי 2016 את ביטול ההפרדה המבנית. נויפלד העידה אתמול, כי פילבר למעשה הציב אותה בפני עובדה בנושא זה, למרות שדרשה לקיים שימוע בנושא.
היום העידה נויפלד, כי מנכ"ל בזק דאז,
סטלה הנדלר, העבירה לפילבר את הערות בזק בנושא, ואילו פילבר העביר אליה מסמך מדיניות, שהועבר לנויפלד יומיים בלבד לפני כן, עליו נכתב "לעינייך בלבד". נויפלד אמרה: "זה לא מקובל ואני לא יודעת להסביר את זה. לא כך אמור להתנהל התהליך".
עוד דיברה נויפלד על מכתב שהוציא פילבר בנושא, ואשר היה אמור להביע כוונה לפעול לביטול ההפרדה המבנית. אך בפועל - לשיטתה - הוא ביטא החלטה. "המסמך הזה תואם את מה שבזק רצתה: כמה שיותר מהר ובלי שימוע. לא השלמנו את העבודה המקצועית לשם קבלת החלטה. היה נחוץ שימוע בין היתר כדי לסייע בקבלת החלטה סופית. התחלתי לקבל שאלות על המכתב, מ[המשנה דאז ליועץ המשפטי לממשלה]
אבי ליכט וכנראה גם מאגף התקציבים, קראתי אותו, התקשרתי לפילבר די כעוסה ואמרתי שהסיכום היה שיהיה שימוע. הוא אמר: כן, כן, יהיה שימוע. אחר כך יצאה הודעת דוברות מתקנת, שהמהלך כפוף לשימוע".
פגישה בערב ראש השנה בעקבות שיחה זו, ביקש פילבר מנויפלד להיפגש בדחיפות עם היועצים המשפטיים. הפגישה התקיימה בצורה חריגה בערב ראש השנה תשע"ז, ובפועל השתתפו פילבר, הנדלר, נויפלד ושרון פליישר (סמנכ"לית רגולציה בבזק). "הייתה תחושה של דחיפות לסיים את המהלך הזה, של תיקון הרישיון וביטול ההפרדה התאגידית", העידה נויפלד.
פילבר העביר להנדלר באוקטובר 2016 טיוטה של מסמך המדיניות, עליו היו הערות של הלשכה המשפטית, והנדלר העבירה אותו ל
שאול אלוביץ. נויפלד אמרה: "לא מקובל לעשות את זה. הייתי מצפה שיתייעצו אתי או עם מי שכתב את ההערות". רק בישיבה פנימית בהמשך אותו ודש אמר פילבר, כי ככל הנראה תהיה יציאה לשימוע מצומצם. "הבנתי שהעמדה שלי התקבלה, או יותר נכון - שלא חולקים עליה".
עוד אמרה נויפלד, כי אישור עסקת יד2 (לוח מקוון שמכרה וואלה לקבוצת ברטלסמן) בשנת 2014 בתוך תשעה ימים, היה מהיר מאוד ביחס למקובל במשרד; היא הוסיפה, כי אינה זוכרת לחץ מיוחד לאשר אותה. "זו הייתה עסקה עם חברה גרמנית והיה חשש שהיא תיסוג מהעסקה בשל התמשכות ההליכים", הסבירה. לדבריה, היא אינה זוכרת אם מישהו פנה אליה בנושא, אך זוכרת כמה שיחות בנושא עם
אילן ישועה, אז מנכ"ל וואלה.