"אני מעביר את החוק בלב כבד וללא שמחה", אמר ח"כ רם בן ברק, יו"ר ועדת החוץ והביטחון. "בחוק הזה יש מספר בשורות: מעמדם של בני ה-50 ומעלה שנמצאים בישראל ישודרג להיתר מת"ק (מנהלת תיאום וקישור) והתוקף של רישיון תושב ארעי יינתן למשך שנתיים ולא שנה כפי שהיה עד היום. בנוסף, שרת הפנים תהיה מחויבת בהקמת ועדה הומניטרית שתדון במקרים של אלימות בתוך המשפחה. הייתי רוצה להגיע למצב שאנחנו לא צריכים את החוק הזה, אבל אנחנו נמצאים במצב של לחימה תמידית ולכן בלית ברירה אנחנו מחוקקים חוקים שלא תמיד נוחים לנו. במציאות הביטחונית הנוכחית אין לנו אלא להגן על עצמנו. בהצעת החוק עשינו שינויים שיקלו בצורה מסוימת על המבקשים לקבל איחוד משפחות. הייתי רוצה לעשות יותר, אבל במציאות הפוליטית הנוכחית לא הצלחתי בכל מה שאני רוצה". ועדת החוץ והביטחון אישרה את הסעיפים הבאים לקריאה שנייה ושלישית בחוק האזרחות והכניסה לישראל:

• חוק זה יעמוד בתוקפו למשך 12 חודשים מיום תחילתו. הממשלה תוכל להאריך את תוקף החוק עד שנה בכל פעם, בצו באישור הכנסת.

• נוסף סעיף מטרת החוק: "מטרתו של חוק זה לקבוע הגבלות על אזרחות וישיבה בישראל של אזרחים או תושבים של מדינות עוינות או של האזור, ובצדן הסדרים חריגים למתן רישיונות ישיבה או היתרי שהייה בישראל, והכל בשים לב להיותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית ובאופן שיבטיח את השמירה על אינטרסים החיוניים לביטחון הלאומי של המדינה".

• רישיון ישיבה לבני זוג בעלי היתר, שונה כך ששודרג מעמדם של מי שנמצא בישראל בהיתר מת"ק. חייבים להתקיים שני תנאים:

א. מלאו לו 50 שנים. ב. הוא שוהה בישראל כדין עשר שנים לפחות.

• שרת הפנים תהיה מחויבת להקים ועדה הומניטרית ייעודית לבחינת בקשות מטעמים של אלימות במשפחה. החלטה סופית של השרה בבקשה שהוגשה לוועדה תינתן בתוך שלושה חודשים.

• לפי שעה: המכסה השנתית המרבית של רישיונות או היתרים מטעמים הומניטריים יהיו זהים למספר הבקשות שאושרו בשנת 2018.

• בעתיד: שרת הפנים תוכל לקבוע בצו, באישור הממשלה והכנסת, מכסה שנתית מרבית חדשה של רישיונות או היתרים, כפוף להמלצה שתקבע ועדת הכנסת.

• תוקף רישיון ישיבה ארעי: רישיון ישיבה ארעי יינתן לתקופה של שנתיים, לעומת שנה כיום.

• ביטול רישיון או היתר: שרת הפנים תהיה מחויבת לבטל היתר לשהייה או רישיון ישיבה בישראל אם הוכח כי בעל הרישיון עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים (מעשה טרור, ריגול או בגידה) למדינת ישראל.

• דיווח לכנסת: שרת הפנים תדווח בתחילת כל רבעון לוועדת חו"ב ולוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת על מספר הבקשות, האישורים, והדחיות בנושא רישיון ישיבה וקבלת היתר שהייה בישראל. בנוסף יינתן דיווח על מספר הדיונים שהתקיימו בוועדות ההומניטריות.

• מי שהגיש בקשה ערב פקיעתו של החוק יראו את בקשתו כאילו הוגשה לפי חוק זה. בנוסף, מי שניתן לו רישיון ישיבה בישראל ערב תחילתו של החוק יראו אותו כאילו ניתן לפי החוק.

במהלך הדיונים על החוק חברי הכנסת התבטאו בעד ונגד. ח"כ שמחה רוטמן: "חשוב לנו מאוד שהחוק יהיה בתוקף עד לחקיקת חוק יסוד ההגירה. כל עוד אין תוכנית קונקרטית לחקיקת חוק היסוד ההגירה, עדיף לא לשנות את הסטטוס-קוו הקיים ואני חושב שזה הפתרון הנכון. בהתאם לפסקת המטרה בחוק, התכלית שלנו היא לשמור על מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית". ח"כ מיכל רוזין: "אני מתביישת בעצמי על כך שהחוק הזה עובר בקדנציה שבה אני בקואליציה. הוצאנו מתחת ידינו חוק שאפילו כוחות הביטחון לא חשבו עליו. מי שיצר את החוק הזה יצר פה חוק זדוני. סעיף המטרה הוא הסעיף הבעייתי ביותר שמגלה שלא מדובר בסיבה ביטחוני בלבד אלא בסיבה דמוגרפית. אני מקווה בעתיד שהחוק הזה יתוקן. הכנסת הזאת אטומה לזעקה שלנו, הקונסטלציה הפוליטית הנוכחית מאלצת אותנו להעביר את החוק הזה שהוא אנטי חוקתי ואנטי דמוקרטי. אני מקווה מאוד שיהיה לנו את האומץ להיטיב עם המשפחות הנפגעות בעתיד".

ח"כ ניר אורבך: "שמענו פה בימים האחרונים דברים נוגעים אל הלב שבמעטפת צריכים לתת עליהם את הדעת. אבל, אני רוצה שנזכור מה הבסיס שלנו. תמיד צריך לזכור שאנחנו במאבק לאומי, יש לא מעט מקרים שאם החוק הזה לא היה קיים היינו נמצאים בסכנה קיומית אמתית". ח"כ יוסי שיין: "החוק הזה נקבע לאחר משבר עצום של האינתיפאדה השנייה שגרמה לשינויים רבים בחברה הישראלית. אנחנו צריכים למצוא את האיזון הנכון בין החששות ובין התקוות. אני רוצה לברך את יו"ר הוועדה שאיפשר לקיים את הדיון בצורה נינוחה ומאוזנת".

ח"כ אבתיסאם מראענה: "בלשון החוק נכתב על נישואים של בן ובת זוג. איך אפשר להילחם על זכויות אדם כאשר מתביישים לדבר על נישואים של אישה ואישה וגבר וגבר. יש חברה להט"בית במגזר הפלשתיני שנרדפת בגלל הנטייה המינית שלה ופה בכנסת לא מוכנים להכניס בהגדרת החוק את כלל הנטיות שיהיו רלוונטיות גם לקהילה הגאה". ח"כ אמילי מואטי: "אין הצדקה ביטחונית להחיל את החוק לאנשים מעל גיל 50 או על קטינים או על כאלה שגרים בישראל במשך 10 שנים ומעלה. צריך לתקן את החוק ולקבוע שכל מי שקיבל היתר שהייה יראו אותו כתושב קבע". ח"כ מוסי רז: "לא כל הנתונים שביקשנו הגיעו לידי הוועדה. כאשר משרד הפנים אומר שבקשות אושרו הכוונה לזה שניתן להם אישור שהייה, הם עדיין לא אזרחים או תשובי קבע ואפילו לא בעלי אישור ארעי. האנשים שחוק האזרחות רלוונטי אליהם, הם בטיפה בים ביחס לגודלה של מדינת ישראל. מתחת לפני השטח השיקול הדמוגרפי גובר על השיקול הביטחוני. אומרים לנו שהבקשה להיתרי מת"ק יכולה לערער את הביטחון, אז אין מניעה לתת להם היתר לתשובות ארעי, זה לא מה שיגרום לישראל לאבד מהדמוקרטיות שלה". ח"כ גבי לסקי: "אין בין החוק הזה לבין זכויות אדם כלום. מנסים להכניס לנו דרך סעיף המטרה את חוק הלאום המתועב. מכניסים פה טרמינולוגיה חדשה של אינטרסים חדשים של הביטחון הלאומי, אין התייחסות כזאת בחוק. ביטחון לאומי זו הכנסת שיקולים אידיאולוגיים לא עניינים אל תוך החוק. מדובר בנושא חדש שסותר את החוק העיקרי. יש לנו שכנים של מדינה שכבשנו שקוראים לה "פלשתין", יש בחוק הזה טרמינולוגיה של כובש. צריך לבדוק כל מקרה לגופו ולא להפוך את כל האוכלוסייה הפלשתינית למסוכנת בצורה גורפת. כל סעיף וכל תג בחוק הזה הוא תועבה. זו ועדה ביטחונית שאין לה או לשב"כ דבר וחצי דבר עם מקרים הומניטריים".

ח"כ אוסאמה סעדי: "יש כאן ענישה קולקטיבית לציבור שלם. בשנים האחרונות אני משתתף בכל שנה בדיונים על חוק האזרחות, מעולם לא הכניסו שינויים בחוק. דווקא עכשיו בקואליציה המשותפת הגיעו לסיכומים שמרעים את המצב של אלפי משפחות. אתם לא רוצים לאחד משפחות, אתם רוצים לקבוע מכסות ולהערים קשיים כדי שמשפחות פלשתיניות לא ייכנסו לישראל. החוק הזה הוא החוק גזעני שמונע זכות בסיסית של משפחות להתאחד" ח"כ ווליד טאהא: "כל משטר בעולם היה מתבייש לראות בספר החוקים שלו את התועבה הזאת. יש פה חוק איום, גזעני ואנטי דמוקרטי שאי אפשר לטעון עליו שהוא חוקתי. כל מי שתומך בחוק הזה תומך בגזענות. המפסידים הגדולים של החוק הזה הם אותם ילדים ונשים שהחוק הזה עושק אותם". ח"כ אימאן ח'טיב יאסין: "אנחנו מדברים על המהות של הדמוקרטיה ועל זכויות היסודי שיש לכל אדם. אני הייתי שמחה שחוק האזרחות ייעלם מהעולם. בישראל יש חוק שקובע שאסור להתאהב באדם במקום מסוים. החוק הזה הוא כתם בספר החוקים של מדינת ישראל. צריך לפעול כדי להוציא את החוק הזה מספר החוקים". ח"כ יואב קיש: "היינו רוצים שיהיה חוק יסוד ההגירה שמקיף הרבה נושאים שלא נכללים בחוק הזה, אבל אנחנו שמחים שנוסף סעיף המטרה שמחזק בצורה משמעותי את ביטחון המדינה. הסעיף הזה מעגן את תפקידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".