במרס 2017 כתבה
דינה זילבר, שהייתה אז המשנה ליועץ המשפטי ל
ממשלה, כי נמסר לה שבנימין נתניהו פעל בענייני בזק על-פי עמדת הגורמים המקצועיים. הדברים נכתבו ל
מבקר המדינה דאז,
יוסף שפירא, שבדק את הטענות ל
ניגוד עניינים בפעילותו של נתניהו בשל ידידותו עם
שאול אלוביץ, אז בעל השליטה בבזק.
סניגורו של אלוביץ, עו"ד
ז'ק חן, הציג את הדברים (יום ב', 14.3.22) בהמשך חקירתה הנגדית של עו"ד דנה נויפלד, שהייתה אז היועצת המשפטית של משרד התקשורת (וכיום היועצת המשפטית של משרד הבריאות). היא אישרה, כי סביר להניח שהמידע עליו הסתמכה זילבר התקבלה מן הלשכה המשפטית שבראשה עמדה.
זילבר הוסיפה, כי מעורבותו של נתניהו התמצתה בחתימה על מסמכים שהועברו לעיונו על בסיס המלצות כתובות. לדבריה, יש להניח שנתניהו עיין בהמלצות שהוגשו לו ואישר אותן על-פי שיקול דעתו, אך הוא לא מצא לנכון להתערב בדברים שהוגשו לו. עוד ציינה, העבודה על אישור מיזוג בזק-yes החלה לפני שנתניהו נכנס לתפקידו, והמלצת הגורמים המקצועיים ניתנה על בסיס עמדת המועצה לשידורי כבלים ולווין.
לדברי זילבר, ההחלטות הקודמות של נתניהו לא היו כרוכות בהפעלת שיקול דעת חריג והתמצו בקבלת עמדות הדרג המקצועי ללא דיון. חן העיר, כי הכוונה לאישורים שניתנו לחברת בי-קום (בעלת השליטה בבזק) ולמכירת יד2 בידי וואלה לקבוצת אקסל שפרינגר. התובעת, עו"ד
יהודית תירוש, הגיבה באומרה: "הדברים נכתבו על בסיס מה שהיה ידוע להם באותה עת".
עוד הראה חן, כי בהתכתבות על הסדר ניגוד העניינים של נתניהו בסוף 2016 ציינה לשכתה של זילבר, כי נתניהו פעל על-פי המלצות הדרג המקצועי [בענייני בי-קום, יד2 ובזק-yes] - ונויפלד לא הסתייגה מהדברים כאשר הועברו להתייחסותה, למרות הערות רבות אחרות שלה.
