האסטרונאוט איתן סטיבה יישא עימו לתחנת החלל הבינלאומית עותק של תנ"ך הננו שפותח בטכניון. את הפריט הטכנולוגי הייחודי השאיל לו מוזאון ישראל שבירושלים, שם הוצג תנ"ך הננו בהיכל הספר לצד המגילות הגנוזות. סטיבה ימריא לחלל בסוף החודש כחבר צוות Ax-1 ובמסגרת משימת 'רקיע'.
תנ"ך הננו הוא העותק החדשני והזעיר ביותר של ספר הספרים. מדעני הטכניון חרתו על שבב סיליקון מצופה בשכבת זהב דקיקה (כשטחו של גרגיר סוכר) את 1.2 מיליון האותיות של ספר התנ"ך באמצעות אלומת יונים ממוקדת. את הטקסט העתיק על גבי השבב ניתן לקרוא רק באמצעות מיקרוסקופ בהגדלה של פי עשרת אלפים. ביצירתו של תנ"ך הננו ביקשו חוקרי הטכניון להדגים לקהל הרחב את חוכמת המזעור וכיצד ניתן להשתמש במזעור האולטימטיבי שהמדע מאפשר היום.
את הרעיון למזעור התנ"ך הגו ב-2007 פרופ' אורי סיון, כיום נשיא הטכניון, וד"ר אוהד זוהר מהמכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי (RBNI) כחלק מתוכנית חינוכית שפותחה במכון ונועדה להגביר את התעניינותם של צעירים במדעי הננו ובננוטכנולוגיה. את ייצור השבב ופיתוח התוכנה המאפשרת לחרות עליו הוציאו לפועל מהנדסי מרכז זיסאפל לננו אלקטרוניקה בטכניון.
"התנ"ך הוא הטקסט העתיק והחשוב ביותר לעם היהודי ומהחשובים לעולם כולו. אבן יסוד בתרבות האנושית", אמר נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון. "תנ"ך הננו ונשיאתו לחלל מקשרים על פני מרחק וזמן בין העבר לעתיד, בין התרבות האנושית העתיקה והחזית הטכנולוגית".
איתן סטיבה: "הננו-תנ"ך שאקח עימי לתחנת החלל הבינלאומית מסמל הרמוניה בין טכנולוגיה פורצת דרך וכבוד למורשת שלנו כאנושות. טקסט עתיק אשר נכתב באמצעות טכנולוגיה חדשנית ומאפשר לנו להביט בתקווה אל העתיד, כמו גם בחיוך אל העבר באותו הזמן. אני מחכה להזדמנות להביט בפלא הטכנולוגי הזה בעודי מרחף בחלל".
לרגל חגיגות היובל למוזאון ישראל, ירושלים שהתקיימו ב-2015 הכינו מהנדסי הטכניון עותק מיוחד עבור המוזאון, שהוצג בפני הקהל הרחב בהיכל הספר - מקום משכנן של המגילות הגנוזות וכתר ארם צובא הנודע מהמאה העשירית לספירה. התערוכה הציגה לראשונה את תנ"ך הננו של המאה ה-21 שפותח ויוצר בטכניון על-רקע מגילות הקלף הגנוזות . עותקים נוספים של תנ"ך הננו הוכנו במיוחד בטכניון והוענקו לאפיפיור בנדיקטוס ה-16 ולספריית דיבנר במוזאון הלאומי להיסטוריה אמריקנית בוושינגטון, השייך למוסד הסמית'סוניאן.
