היו"ר טופורובסקי שאל את נציגי משרד התחבורה, באיזה תדירות הם בודקים הסעות ילדים? "יכול להיות שאנחנו לא בודקים מספיק בצפון בדרום וביו"ש?", ח"כ אורית סטרוק הצטרפה אף היא לשאלת היו"ר ואמרה: "אני מבינה מתוך הדברים כי 90% מהאוטובוסים שלא נבדקו, אנחנו לא יודעים מה מצבם. מה קורה במועצות האזוריות ובאיו"ש שם יש צורך רב יותר בהסעות מאשר בערים". ראש תחום ניידות הבטיחות במשרד התחבורה, יוסי שנלר, התייחס לשאלות ואמר כי פעם בחודש עושים בדיקות של הסעים לבתי ספר ובודקים את תקינותם בכל הארץ אך מתרכזים יותר במרכז. בנוסף, יש 50-40 חברות שאנחנו מזמנים לבדיקה יזומה בחודש ספטמבר מכל רחבי הארץ מניח שחלק מהאוטובוסים נבדקו במסגרת בדיקות אילו. יו"ר איגוד מועצת המובילים בישראל, גבי בן הרוש, אמר כי צריך לעשות בדק-בית בנושא הליקויים באוטובוסים ומשאיות מפני שקציני הבטיחות בחברות אמורים לחתום כל חודש על תקינות הרכבים, לכן לא ברור למה יש נתונים כפי שציין משרד התחבורה. גם בנושא מדריכים להכשרות יש מחסור גדול וכדאי שמשרד התחבורה ייתן מענה דחוף לכך.

יו"ר הוועדה הקשה ושאל את נציגי משרד התחבורה האם מטילים עיצומים על קציני בטיחות שלא פועלים כראוי? דלית רגב, נציגת משרד התחבורה: "יש לנו כלים להטלת עיצומים. לצערי, כרגע גם המפקח היחיד שהיה כבר לא קיים ויש מחסור בכוח אדם בתחום הזה. אנו נמצאים בהליכי איוש של 3 תקנים מתוך 8 קיימים ומבקשים תקנים נוספים". מנהל אגף הנדסה ותקינה במשרד, דורון קוגמן, אמר כי בנושא הטכוגרף הדיגיטלי, ברבעון הבא יופץ מכרז ולאחר שנה יאושרו כרטיסים חכמים כאשר ברבעון הראשון בשנת 2024 יוטמעו הכרטיסים ברכבים. מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד), שניר זיידל, אמר: "מוקם צוות אכיפה בימים אלה בשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים. אנחנו הגשנו למשרד התחבורה מסמך סטטוס בנושא פתרונות לגורמי הסיכון הללו". הוא ציין כי יש צורך דחוף לטפל במחסור של 3,000 נהגים ברכב כבד ו-3,000 נהגים בתחבורה הציבורית, ואמר כי הנושא הזה לא התקדם מאז 2014, לצערו. "אין ספק שצריך לשפר את מעמד המקצוע ולהעלות את הרמה והתנאים המוצעים. אנחנו לוקחים את זה כנושא, אבל כרגע אין תוכנית מסודרת אנחנו עובדים על כך, כל למשל רעיון אחד הוא לתת למאות נהגים משתחררים שהוכשרו בצבא להשתלב בתחום", אמר זיידל. יו"ר ועד 'אפיקים' ונהג אוטובוס, יוני קריספיל, סיפר מניסיונו על תנאי ההעסקה של הנהגים:" אני בקושי נח בין נסיעה לנסיעה, שלא לדבר על שעות שינה. אני צריך לשתות XL (משקה אנרגיה) ואוכל שוקולדים כדי להישאר ערני. שלא לדבר על הפסקה לשירותים, זה לא כמו נהגי משאיות שעוצרים בתחנות דלק. אני עוצר את האוטובוס, משתין בבקבוק או מרים מכסה מנוע כדי להתפנות, אילו תנאים לא הגיוניים". ישראל גנון, יו"ר ארגון נהגי התחבורה הציבורית, אמר בדיון כי "יש היום מאות אלפי נהגים בכביש, והנהגים צריכים לדעת דברים ברורים על-פי התקנה שהיא כבר בת 50 שנה, שקובעת סעיפים לתנאים בהם הנהגים צריכים לנהוג, אבל היא לא מתוקנת ולא מתאימה להיום ולכן יש דחיפות למאסדר לטפל בזה. צריך להבין שהתקנה הזו צריכה גם לעשות הפרדה בין נהגי אוטובוס, להם יש צרכים שונים מנהגי משאיות". טופורובסקי סיכם את הדיון: "אני חייב לומר שזו הישיבה השלישית בנושא הזה. הוועדה לא התרשמה שהממשלה והרלב"ד פועלות להציל חיי אדם וילדים בנושא זה של רכבי משא כבד ואוטובוסים. אין לוחות זמנים ברורים לפתרונות ואין תוכנית מסודרת. הממשלה לא מתייחסת ברצינות לנושא הזה. אני מבקש לקבל מסגרת של תוכנית עם לוחות זמנים ודרכי פעולה ברורים שתכלול את כל הדרישות למפקחים, תוספת תקנים וכל מה שצריך ובכל הארץ על-מנת שאנשים וילדים לא ימותו סתם בגלל איזה נהג עייף או שטח מת, זה פשוט מכעיס ולא מתקבל על הדעת. הוועדה מצפה כי משרד התחבורה והמשטרה והרלב"ד יתייחסו ברצינות לנושא הזה ויעדכנו את הוועדה בנושא בתוך שבועיים". בנושא הטמעת טכנולוגיות מצילות חיים בכלי רכב, אמר יו"ר הוועדה, כי יכול להיות פתרון לכל הנושאים עלים דיברנו והיא השימוש בטכנולוגיה שהוכיחה את עצמה בשנים האחרונות כמצילת חיים. כיצד המדינה יכולה לתת תמריצים גם לרכבים ישנים יותר שבהם אפשר להטמיע אותם ולא רק לרכבים יקרים וחדשים. הוועדה רואה בקידום כל טכנולוגיה מצילת חיים לכל סוגי כלי הרכב מקטן ועד גדול וקוראת למשרד התחבורה ולרלב"ד לחפש ולרדוף כדי לאשר ולאמץ טכנולוגיות ומערכות נוספות כאלה ולתמרץ מערכות נוספות בדרך של הקלות במיסוי, בביטוח, באגרת הרישוי ובאופנים נוספים. בנוסף, על הרלב"ד להוציא קמפיין לעידוד התקנת מערכות כאלה גם ברכבים ישנים על-מנת שנוכל להציל כמה שיותר חיי אדם.