פרופ' אמריטוס מוסא יודעים מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"ב. בנימוקיה ציינה ועדת הפרס כי הפרס ניתן לפרופ' יודעים "על הישגיו המדעיים החלוציים, פורצי הדרך, בתחום הנירו-פרמקולוגיה. הוא העמיד דורות של סטודנטיות וסטודנטים לתארים מתקדמים, שרבים מהם תופסים עמדות מפתח באקדמיה ובתעשיית הביוטכנולוגיה בישראל. פרסומיו זכו להוקרה בין לאומית רחבה וזיכו אותו בפרסים רבים". נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון בירך ואמר: "אנו גאים ומאושרים בזכייתו של פרופ' מוסא יודעים בפרס ישראל בחקר מדעי החיים ובהכרה החשובה בתרומתו המדעית. מעטים המדענים הזוכים, לצד הישגים מחקריים מרחיקי לכת, לראות כיצד מחקריהם הבסיסיים מיתרגמים ליישומים המשפיעים על רווחת האדם. עבודתו המחקרית של פרופ' יודעים חוללה שינוי דרמטי בהבנתן של מחלות נירודגנרטיביות אולם לא זו בלבד; היא הובילה לשיפור עצום באיכות חייהם של חולי פרקינסון. זהו פרס ישראל שלישי המוענק השנה לחוקרי הטכניון, אירוע שיא בתולדותיו, ואנו מלאי גאווה". פרופ' יודעים נולד בטהרן למשפחה בת 5 ילדים. בית הכנסת ברובע היהודי בטהרן היה רכוש המשפחה, שניהלה את כל שירותי הקהילה בנושאי דת. ראשי המשפחה היו בעלי הידע ונתנו עצות רבות לחברי הקהילה, ומכאן שם המשפחה "יודעים". בגיל 12 נשלח מוסא לאנגליה, ומאז לא שב לאירן. באנגליה הוא התחנך בפנימייה יהודית בברייטון וב-1959 התקבל ללימודי רפואה באוניברסיטת מקגיל שבקנדה. בקנדה נחשף לעולם הביוכימיה של המוח (נירוכימיה), ובעקבות זאת החליט לפרוש מלימודי הרפואה לטובת דוקטורט בביוכימיה ובפסיכיאטריה. מקנדה חזר לאנגליה, שם עבד באוניברסיטת לונדון, באוניברסיטת קיימברידג' ובאוניברסיטת אוקספורד. בשנת 1972 שמע לראשונה על סלג'לין - תרופה שפותחה על-ידי ניצול השואה ההונגרי יוסף קנול - ונסע אליו כדי להביא את מרכיביה. בשנת 1975 ביקר בישראל וכאן שמע מידידו, פרופ' רפי משולם, שבפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט מחפשים פרמקולוג שיקים את המחלקה לפרמקולוגיה ויעמוד בראשה. פרופ' יודעים אפילו לא ידע שיש בטכניון פקולטה לרפואה, אבל נענה לפנייתו של הדיקן הראשון של הפקולטה, פרופ' דוד ארליך, וקיבל את המשרה. ב-1977 עלה לישראל מתוך החלטה שכאן ימשיך את מחקר הסלג'לין. בפקולטה לרפואה של הטכניון החלו פרופ' יודעים ועמיתו פרופ' ג'ון פינברג לפתח את התרופה לפרקינסון יחד עם חברת טבע. בשנת 1981 הם כבר ידעו שבידיהם תרופה יעילה לטיפול בפרקינסון, אבל רק בפברואר 2005 אושרה התרופה "אזילקט" (Azilect) על-ידי ה-FDA לטיפול בחולי פרקינסון. פרקינסון היא מחלה כרונית הפוגעת בהתמדה ביכולותיו של החולה, וגילם הממוצע של החולים בה הולך ויורד. כיום ידוע ש"אזילקט" יעילה בטיפול בשלבים שונים של מחלת פרקינסון הן כתרופה יחידה הן בשילוב עם התרופה L-dopa. אזילקט אף נבחרה על-ידי NIH, מכוני הבריאות האמריקניים, כנושא מחקר עיקרי בחקר מחלות נירודגנרטיביות. זו התרופה הראשונה שלא רק מרככת את הסימפטומים של המחלה אלא מאטה אותה ממש, בעיקר כשהיא ניתנת בשלבים מוקדמים של התפתחותה. במשך עשרות שנים ניהל פרופ' יודעים את המרכז ע"ש איב טופף לחקר מחלות נירודגנרטיביות בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט. הוא פרסם כ-800 מאמרים בנושאים שונים הקשורים במוח, במחלות מוח ובמערכת העצבים. כאות הוקרה על פעילותו זכה פרופ' יודעים פעמיים בפרס הרשל ריץ' מהטכניון, בפרס א.מ.ת ובכ-50 פרסים בינלאומיים חשובים, וכעת גם בפרס ישראל.