השתדלן של בזק, אלי קמיר, התנהג בצורה פטרונית כלפי שלמה פילבר במגעיהם ביוני 2015 בנושא מיזוג בזק-yes. פילבר אומר (יום ב', 28.3.22), כי הוא הסתמך במידה רבה על מידע שקיבל מידי קמיר והרגיש שהלה מנהל אותו בנושא זה. פילבר אישר, כי הוריד מאישור המיזוג את הסעיף שאפשר למשרד התקשורת לנקוט בעתיד צעדים נגד בזק, בשל מימוש אופציות Yes והגעה לשליטה בחברה בלא אישור המשרד. הוא עשה זאת בשיחות טלפון כאשר היה בחופשה בלונדון, ונענה לדרישתו של קמיר. "הוא אמר שבלי זה לא תהיה עסקה, והמשמעות היא כישלון שלי במשימה שהטיל עלי ראש הממשלה", הסביר. בחקירתו אמר פילבר: "הסיבה לא הייתה מקצועית, אלא מהצורך שלי לסיים את העסקה, מהצורך של [שאול] אלוביץ לקבל את האישור. ההחלטה שלי הייתה נועזת, קיצונית ולא מקצועית". בעדותו אישר, כי לא דיבר עם דנה נויפלד וברוריה מנדלסון (היועצת המשפטית של המשרד וסגניתה), אך דיבר עם מוני שמילה (סמנכ"ל הפיקוח), וההחלטה שלו הייתה מקצועית. "אני פועל בתוך מערכת אילוצים ובדקתי את האלטרנטיבות עם מי שבדקתי. זה היה סוג של אילוץ, זה לא היה אופטימלי". התובעת, עו"ד יהודית תירוש: "באיזו מידה קמיר התנהל מולך כמפוקח ואתה התנהלת מולו כרגולטור?". פילבר: "הוא היה הרבה יותר אגרסיבי ואני הרבה פחות. זה היה מקרה קיצון, חריג, שלא חזר. בא מפוקח ואומר לי 'תעשה כך', הוא מציג בקשות ודרישות ואני מממש אותן - אירוע כזה לא היה ברמות כאלה. במקרים הבאים הפעלתי הרבה יותר שיקול דעת, ידעתי הרבה יותר. הפגישה עם נתניהו יצרה את גבולות הגזרה, כאשר המטרה היא להגיע להסכמות עם בזק. קיבלתי 20 החלטות בנוגע לבזק, מחצית מהן בניגוד לדעתה". תירוש: "איך כינית את עצמך בחקירות בנוגע לאירוע הזה?". פילבר: "אמרתי את המילה 'סמרטוט'. הטלטלתי בין זה שהרגשתי כמו אידיוט שלא הבין מה קורה, לבין זה שרציתי להסביר לחוקרים את מה שעשיתי כרגולטור. זה היה אירוע קיצוני ויוצא דופן מבחינת רמת הסיכון שלקחתי ומבחינת מתן אפשרות למפוקח להשפיע עלי".