שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, יוצא בחריפות נגד האפשרות להגיש קובלנה פלילית פרטית ולמעשה קורא לכנסת לבטל אותה. לדברי עמית (31.3.22), מדובר במכשיר מיותר ואף מזיק, המשמש לרוב לשם טרטורו של הנקבל או במטרה להכתימו בפלילים - גם כאשר יש כלים אזרחיים מתאימים לבירור הסכסוך. קובלנה פלילית פרטית ניתנת להגשה במספר מצומצם של נושאים, ובראשם לשון הרע, הגנת הפרטיות, חוקי סביבה וקניין רוחני. עמית מונה בהרחבה את פגמיו של מכשיר זה: "בעוד שבהליך פלילי רגיל, הזכות להניע את ההליך מסורה לתביעה הכללית, שעומדת לה חזקת ההגינות, המקצועיות והעדר מניעים זרים, הרי שבקובלנה פרטית האינטרס האישי של הקובל להגשת הקובלנה יכול להיות מונע מרגשי נקם, על-מנת להציק לנאשם, להטרידו ולאיים עליו ובכך להביא להליך סרק, המשחית את זמנה של מערכת המשפט לריק. "כתב אישום מוגש על-ידי המדינה לאחר שעבר כמה מסננות של בקרה ופיקוח, ולאחר בדיקת העובדות באופן אובייקטיבי על-ידי חוקרי המשטרה והתביעה המשטרתית או הפרקליטות. לא כך בהליכי קובלנה פלילית, שאז המושכות מופקדות בידיו של אדם או גורם פרטי, שהוא גם החוקר וגם התובע. הקובל אינו כפוף לביקורת ולבקרה, מניעיו עלולים להיות פסולים, והקובלנה הפלילית היא כלי עוצמתי שניתן להשתמש בו לרדיפה ולהתנכלות. כשלעצמי, אני מתקשה לראות מהו האינטרס הלגיטימי שניתן להשיג בקובלנה הפלילית שלא ניתן להשיג באמצעות תובענה אזרחית רגילה. "...כשלעצמי, אני מתקשה לראות מהו היתרון בהגשת קובלנה פלילית בגין לשון הרע או פגיעה בפרטיות חלף הגשת תביעה אזרחית, מלבד הרצון 'לטרטר' את הצד שכנגד, להכתימו ולתייגו כ'נאשם' בהליך פלילי. לעיתים, אף מוגשות במקביל קובלנה פרטית לצד תובענה אזרחית בגין אותו מעשה... האפשרות לחייב את הקובל לשלם לנאשם שזוכה את הוצאות הגנתו אינה מהווה הרתעה של ממש. השטח נותר אפוא פרוץ לגחמות של קובלים פרטיים, שבמקרים רבים משתמשים בכלי הקובלנה הפרטית על-מנת להטריד או להטריל, ולהפעיל לחץ על הצד שכנגד". עמית מסכם: "ראוי אפוא כי המחוקק יחזור ויבחן אם יש מקום להותיר על-כנו את מוסד הקובלנה הפלילית. מכל מקום, מוסד זה, בהיותו 'יצור כלאיים' של הליך פלילי ואזרחי מבחינת תוכן ומהות ההליך ומיהות יוזם ההליך, מעורר שורה של סוגיות ובעיות". הוא מציין, כי לאחרונה הגיש ח"כ צבי האוזר הצעת חוק פרטית לביטול הקובלנה הפלילית. עוד מציין עמית, כי מדי שנה מוגשות פחות מ-100 קובלנות פליליות, ו-89% מהמקרים מסתיימים בזיכוי, במחיקה, בהפסקת הליכים או בסגירה מטעמים טכניים. עמית אומר זאת במסגרת הכרעה בערעור בנוגע לחובת הגילוי במסגרת קובלנה פלילית פרטית. הוא קובע, כי בהליך זה חל סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, והנאשם (הנקבל) זכאי לעיין בחומר המצוי בידי המאשים (הקובל). כמו-כן, יש לחייב את הקובל להגיש לנקבל הודעות כתובות של העדים מטעמו - למעט עדים שאינם בשליטתו. עמית דחה את עתירתה של דיאנה כהן, לאחר שבית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את בקשתה לחייב את בעלה לשעבר, צבי כהן, למסור לו תצהירים של כל העדים בקובלנה שהגיש נגדה. צבי טוען שדיאנה הפרה את פרטיותו, כאשר מסרה לחברת מפעלי תחנות מסמכים של חברת גילת ייזום פרויקטים שבבעלותו; שתי החברות מתחרות ומתנהל ביניהן הליך משפטי. מאחר שמדובר בעדים שאינם בשליטתו של צבי, נדחתה כאמור הבקשה לחייב אותו להגיש תצהירים שלהם. השופטים נעם סולברג וענת ברון הסכימו עם עמית. את דיאנה כהן ייצג עו"ד אלון דוידוב, ואת צבי כהן - עוה"ד ציון אמיר וגיא אלוני.