שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן, בהתייעצות עם השר לשירותי דת מתן כהנא, פרסם להערות הציבור טיוטת תקנות וקביעת תעריף אחיד של דמי קבורה לכל חברות הקדישא, שכן בתעריפים שהמוסד לביטוח לאומי שילם לחברות הקבורה לא הייתה התייחסות למספר הנפטרים המטופל על-ידי חברת הקבורה. בעבר, דחו שרי הרווחה ושירותי דת המלצות דוח בנושא ממגוון סיבות. חוק הביטוח הלאומי קובע כי המוסד ישלם דמי קבורה לגוף שעסק בקבורת המת. דמי הקבורה נועדו, בעיקרם, לכיסוי הוצאות יום הקבורה, ביום שבו נערכה לווית הנפטר ומשכך, מכסה הגמלה הוצאות כגון: הובלת הנפטר (ביום הלוויה), חפירת הקבר וכיסויו, טהרה ותכריכים. שיעור דמי הקבורה נקבע בהתאם לגודל היישוב. בעקבות בדיקה כלכלית הוחלט לפני שלושה עשורים שיש לקבוע תעריף משתנה, בהתאם לגודל היישוב בו פועל הגוף המבצע את הקבורה. במהלך השנים שחלפו מאז נערכה הבדיקה הכלכלית התגלו עיוותים שונים במערך התשלומים של דמי הקבורה, שגררו עתירה לבג"ץ, עתירה שבעקבותיה הוכן דוח מרטנס-הופמן (יולי 2007), אשר העלתה כי הסכומים המשתלמים לחברות הקבורה הקטנות בקיבוצים, במושבים ובמועצות אינם מכסים את העלויות הטעונות כיסוי ומנגד, התשלומים המשתלמים לחברות הקבורה הגדולות בערים גבוהים מעלויות יום הקבורה. יועץ כלכלי חיצוני (חברת מרטנס-הופמן) בחן שוב ב-2018 את תעריפי דמי הקבורה והתאים אותם למגוון שיטות הקבורה הנהוגות כיום בארץ - קבורת שדה במבנה, קבורה ברמה, קבורת סנהדרין, קבורה במנהרה, קבורת מכפלה, קבורת רבים. המוסד ישלם תוספת תשלום לחברת קבורה שהוכח להנחת דעת המוסד כי היו לה הוצאות נוספות הקשורות בחציבת הקבר או בביסוס מבנה הקבורה בקבורת שדה במבנה, בקבורה רמה או בקבורה במנהרה למעט בקבורת סנהדרין שאינה משולבת במבנה קומות או בקבורה במנהרה. כמו-כן מציעות התקנות להסדיר שורה של תשלומים, לרבות לקבורה אזרחית. טויות התקנות פורסמה להערות הציבור מעט לפני חצות (3.4.22), ופרק הזמן שניתן להגיב קוצר לשבוע (ברוטו).