פילבר סיפר: "הבחנתי בצורה ברורה בין עמדות חוקרי היאל"כ לבין עמדות חוקרי רשות ניירות ערך. באחת השיחות עם צמרת להב, זלזלו מאוד בתזה של הרשות בנוגע לטלפוניה וההפרדה המבנית. היו שם אלי אסייג, יואב תלם ויורם נעמן". תירוש: "החוקרים מנסים להקשות עליך, דווקא בגרסאות שמפלילות את הנאשמים". פילבר: "אני לא אומר שלא ניתנה לי הזדמנות להגיד את מה שרציתי להגיד". לדברי פילבר, הוא החליט לחתום על הסכם עד מדינה מתוך ניהול סיכונים. הוא חשש שהחתימה על ההסכם תפגע בו כלכלית; "נפלתי למיטה לשבועיים, אחר כך יצאתי ואמרתי שאני צריך להתחיל מאפס בגיל +50 ויצרתי תשתית די מצליחה". תירוש: "ידעת שמבצעים חיפושים בחומרי המחשב. ידעת שהטלפון שלך שקוף והתחייבת למסור כל ראיה שתתבקש, גם דיגיטלית". פילבר: "כן". תירוש: "אתה לא יודע מה נקלט בפגסוס". פילבר: "נכון". בחקירתו ברשות ניירות ערך השיב פילבר בשלילה כאשר נשאל אם קיבל הנחיה מנתניהו. הוא הסביר: "מבחינתי כל הנושא הזה היה איזוטרי ולא זכרתי אותו. כשהתחילו להיות פרסומים לפני המעצר השני והתמקדו במיזוג ודיברו על קשר שיש [בין נתניהו לאלוביץ], ניסיתי לשחזר מזכרוני האם היו דברים נוספים בשיחה". השופט משה בר-עם: "צריך ליישב בין שתי גרסאות". פילבר: "הוספתי את העובדות הנוגעות לטלקום שהפכו להיות חשובות. יום המעצר היה כמו טטריס שהחלקים נופלים במהירות ומסתדרים. אחרי הדיון בבית המשפט הבנתי בפעם הראשונה את התמונה הכללית. לא אמרתי את הכל. שמרתי לעצמי את מרחב התמרון. התחמקתי מתשובות כדי לקנות לעצמי זמן. ברשות אמרתי את מה שזכרתי". בר-עם: "שם הכחשת את עניין ההנחיה". פילבר: "מבחינתי זה נמחק. זה לא היה קיים אז". פילבר סיפר: "אחרי יום אחד של חקירה ברשות ני"ע נכנס החוקר הטוב, יריב עמיעד, ואומר לי: בוא נדבר פתוח. אחרי חצי שעה הוא אומר לי: תביא את הראש של אלוביץ ונתניהו ותלך הביתה. אני משחק איתו ריקוד קיפודים. זה מדליק אצלי נורה אדומה. הם מעוניינים במשהו יותר גדול. באותו שלב אני לא מכיר את העולם של ישועה. "הוא אמר לי להביא את הראש של אלוביץ או נתניהו. לא היה לי מה להביא, חוץ מרכילויות כמו עד אחד שהיה פה [ניר חפץ]. זה היה ביום חמישי; ביום ראשון אמרתי לו: כאשר התמניתי למנכ"ל לא קיבלתי כל כך הרבה פרחים כמו בסוף השבוע הזה. לא היה לי מה לתת לו. הוא חזר ואמר שהוא קיבל אישור להתקדם אתי; המילים 'עד מדינה' לא נאמרו".

תירוש: "לא יכול להיות שלא זכרת את הפגישה, אלא בחרת לא לספר, והחזקת את זה עד שעשית עם עצמך ניהול סיכונים". פילבר: "אני לא מסכים עם הצגת הדברים שלך. יש דברים שיודעים רק בסוף. הדברים הסתדרו לי ביחד רק בפברואר 2018. אני לא חושב שעשיתי עבירה פלילית; אולי עבירה אתית, משמעתית, מינהל ציבורי. הייתי אגרסיבי מאוד ואפשר להתווכח אם המעשים שלי חוצים את הרף הפלילי. לא חשבתי שיש בעיה אתי; חשבתי שרשויות החקירה מחפשות את נתניהו". בחקירתו אמר פילבר, כי הוא הגיע לחקירה משום שערבב בין תפקידו כמנכ"ל המשרד לבין היותו איש אמון. תירוש: "המשכת לערבב ביניהם גם בחקירה וזה גם היום. קשה לך להיפרד ממעמדך כאיש אמון". פילבר: "התשובה מאוד מורכבת. אני מאוד אוהב את נתניהו. האם בגלל זה לא אגיד את האמת? לא. האם אני מחויב לממלכתיות? כן. האם הייתי צריך לקשור את ידי מול פקידים שמסכלים את מדיניות המנכ"ל שלהם? לא". תירוש: "אתה רצית גם להגן על נתניהו וגם להגן על עצמך כאיש מקצוע". פילבר: "אין לי מה להוסיף". לדברי פילבר, מבחינתו "איש אמון זה civil servant, זו לא מילה גסה". תירוש: "מבחינתך המשמעות היא שהמחויבות שלך לנתניהו לא מסתיימת וגם לא לדבר סרה בו. קראת לזה 'מועדון הנשים המוכות'". פילבר: "אתה נחשף לחיים הפרטיים של אנשי ציבור – אתה לא רץ החוצה לספר רכילות שאין בה כלום. מה שהייתי צריך לספר, סיפרתי; רכילות זולה – לא. "אני לא מתכחש לשום מסמך. היו לי ויכוחים איתכם ב-180 מעלות על פרשנות ואינטרפטציה. אני לא מכיר פקיד ציבור בכיר כמוני שסרקו אותו במשך שנתיים על כל מייל וכל החלטה שלו. לא מצאתי שום נוהל איך עושים רגולציה. חוקית, עשיתי את המעשה הכי חוקי בעולם. הסברתי הכל. זוהי מחלוקת ביני וביניכם. בניהול הסיכון שלי הערכתי שלא אצא בלי שלוש שנים ומיליוני שקלים של דיונים משפטיים, לכן הלכתי על המסלול של עד מדינה".