פלשתיני שעתר לבג"ץ נגד הריסת ביתו הבלתי-חוקי ישלם למדינה הוצאות בסך 5,000 שקל לאחר שהתברר, כי שיקר בעתירתו בנוגע למועד הקמת הבניין. כך קבע (יום א', 17.4.22) השופט יוסף אלרון. היה זה לאחר שאלרון הוציא צו ארעי שמנע את הריסת הבית, אך תגובת המדינה העלתה שהטענות בעתירה היו שקריות. המינהל האזרחי הורה לסלק מבנה בן שתי קומות שהקים שלא כדין סמיר אבו-חלוואן בתוך שטח אש. בעתירתו לבג"ץ טען, כי עבודות השלד של הבניין הסתיימו לפני שנתיים, ולכן יש לנקוט הליכי אכיפה רגילים ולא בצו סילוק מיידי. עוד טען, כי המבנה אינו מצוי בתוך שטח אש, ולכן סילוקו אינו עולה בקנה אחד עם מדיניות המינהל האזרחי כפי שפורטה בעבר בפני בג"ץ. לדבריו, ניתן להכשיר את המבנה, הוא הוקם של שטח פרטי ואינו פוגע באיש, ומדובר באפלייתו לרעה ביחס לשכניו נגדם לא הוצאו הוראות סילוק. אלרון דחה את העתירה על הסף ולגופה, באומרו שאבו-חלוואן לוקה בחוסר נקיון כפיים: "בניגוד לטענתו המפורשת כי 'חלפו עברו כשנתיים מאז גמר ביצוע עבודות בניית שלד מבנה העותר', מתגובת המשיבים ומתצלום האוויר המצורף לה עולה כי אין כך הדבר. יצוין, כי בתגובת המשיבים אף הובהר כי בסיור שנערך ביום 1.8.2021 טרם החלה בניית המבנה. דרך התנהלות שכזו, במסגרתה על בסיס עובדות הנטענות בעתירה ובבקשה למתן צו ביניים ניתן צו ארעי, ואולם לאחר קבלת תגובת המשיבים מתבהר כי הדברים שהוצגו חוטאים לאמת - אין לקבל". אבו-חלוואן גם לא אמר את האמת לגבי מיקום המבנה: "טענת המשיבים אשר להימצאות המבנה בשטח אש גובתה במסמכים, תצלומים ועזרים המאמתים את מיקומו בשטח אש 904 א. מנגד, העותר לא הציג תשתית מספקת לטענתו כי השטח אינו מצוי בשטח אש, מלבד הצהרתו אודות תפיסת הקרקע בידי בני משפחתו משך עשרות שנים, והעדר נוכחות צבאית בה מאז ומעולם". גם יתר הטענות נטענו בעלמא, ללא הוכחה ולעיתים בניגוד לעובדות. השופטים נעם סולברג ושאול שוחט הסכימו עם אלרון. את אבו-חלוואן ייצג עו"ד סאיד קאסם, ואת המדינה - עוה"ד מוריה פרימן ומתניה רוזין.