התחזית הכלכלית העולמית לשנת 2022 ספגה מכה משמעותית בשל הפלישה הרוסית לאוקראינה - אומרת (יום ג', 19.4.22) קרן המטבע הבינלאומית. הקרן צופה שהצמיחה השנה ובשנה הבאה תהיה 3.6% בלבד לשנה, לעומת 4.4% השנה ו-3.8% בשנה הבאה בהערכה שפרסמה בחודש ינואר. אשתקד נרשמה צמיחה מהירה של 6.1%, בשל ההתאוששות מן הקורונה ובהשוואה לשנת המיתון 2020.
במשקים המפותחים צפויה השנה צמיחה של 3.3% (לעומת 3.9% בתחזית הקודמת) ובשנה הבאה - 2.4% (לעומת 2.6%). בארה"ב תהיה הצמיחה 3.7% ו-2.3%, לעומת 4% ו-2.6% בתחזית הקודמת. התחזית לגוש האירו היא 2.8% ו-2.3%, לעומת 3.9% ו-2.5% בינואר. מכה קשה במיוחד סופגת גרמניה, התלויה בגז הרוסי, אם כי קרן המטבע צופה שהשנה הבאה תהיה טובה יותר: התחזיות המעודכנות הן לצמיחה של 2.1% בשנה ו-2.7% בשנה הבאה, לעומת3.8% ו-2.5% בתחזית הקודמת. יפן תצמח ב-2.4% וב-2.3%, לעומת 3.3% ו-1.8% בתחזית הקודמת. בריטניה מאבדת נקודת האחוז - ירידה משמעותית: 3.7% ו-1.2% בתחזית כעת, לעומת 4.7% ו-2.3% בתחזית בינואר.
השווקים המתעוררים יצמחו השנה ב-3.8% (לעומת 4.8% בתחזית הקודמת), ובשנה הבאה - ב-4.4% (לעומת 4.7%). כצפוי, רוסיה תרשום צניחה חדה במיוחד: התוצר בה יירד השנה ב-8.5%, לעומת תחזית לעלייה של 2.8% ערב הפלישה. לשנה הבאה צופה קרן המטבע ירידה נוספת של 2.3%, בעוד התחזית בינואר הייתה לצמיחה של 2.1%. הקרן הנמיכה את התחזיות גם לגבי סין, המתקשה להתאושש מן הקורונה: 4.4% בשנה ו-5.1% בשנה הבאה (לעומת4.8% ו-5.2% בינואר). גם התחזית להודו עודכנה כלפי מטה: 8.2% השנה (לעומת 9% בינואר) ו-6.9% בשנה הבאה (לעומת 7.1%).
במזרח התיכון ובמרכז אסיה תירשם השנה צמיחה של 4.6% (לעומת תחזית ל-4.3%), ובשנה הבאה - 3.7% (לעומת 3.6%). נתונים אלו נובעים בעיקר מן הזינוק במחיר הנפט, הבא לידי ביטוי בולט בתחזית לסעודיה: צמיחה של 7.6% השנה (לעומת 4.8% בלבד בתחזית בינואר) ושל 3.6% בשנה הבאה (לעומת 2.8%). הקרן לא פרסמה תחזית מעודכנת לגבי ישראל.
קרן המטבע מציינת, כי עוד לפני המלחמה באוקראינה סבלו משקים רבים מאינפלציה מואצת יחסית ומבעיות בשרשרת האספקה, כמו גם מהמשך קשיי הקורונה בחלק מהם - אך הצפי היה להמשך ההתאוששות מן המגיפה. אולם, המלחמה הנחיתה מכה על הצמיחה, הן בשל הזינוק במחירי האנרגיה והן בשל הפגיעה בייצוא חיוני של מזון ומתכות מרוסיה ואוקראינה. גם העיצומים על רוסיה, אשר כאמור יפגעו בה בצורה קשה, תרמו את חלקם - משום שהם מצמצמים את פעילותן של חברות זרות רבות.
הקרן מזהירה, כי התמשכות האינפלציה (ובמיוחד התייקרות האנרגיה והמזון) עלולה להוביל לחוסר שקט חברתי במדינות העניות יותר, במקביל לציפיות אינפלציוניות שיגשימו את עצמן ויחייבו צעדים מהדקים נוספים - העלולים בתורם להוביל למיתון. המלחמה גם מגבירה את הסיכון של התגבשות גושים גיאו-פוליטיים קבועים, ביניהם יהיו הבדלים טכנולוגיים משמעותיים, מערכות תשלום נפרדות ואפילו שימוש במטבעות שונים בסחר הבינלאומי. שינוי משמעותי שכזה יוביל לפגיעה ביעילות ולעלייה בתנודתיות, ויציב אתגר משמעותי לסדר העולמי של 75 השנים האחרונות.
באווירה קשה זו, ממשיכה קרן המטבע, יהיה תפקיד חשוב למדיניות ברמה הלאומית והרב-לאומית. בנקים מרכזיים יצטרכו להתאים את מדיניותם כדי לרסן את האינפלציה בטווח הקצר והבינוני, וכמה מדינות יצטרכו להתאים את מאזניהם הפיסקליים - לצד המשך תמיכה ממוקדת לנזקקים לה. העדיפות הדחופה ביותר היא לסיים את המלחמה באוקראינה, מדגישה הקרן. עוד היא קוראת להגביר את המאמצים בתחום שינויי האקלים ובהפצת הכלים להכלת הקורונה.
