הממונה על השכר במשרד האוצר פרסם (יום ג', 26.4.22) את דוח הוצאות השכר בשירות המדינה לשנים 2021-2020. מהדוח עולה כי ששכרם הממוצע של העובדים במשרדי הממשלה עומד על 17,368 שקל למשרה מלאה. נתון זה משקף עלייה נומינלית של כ-1.3% לעומת השכר הממוצע ב-2020. כמו-כן, השכר במגזר הציבורי ובמגזר הממשלתי, עולה בקצב מהיר יותר מאשר במגזר הפרטי בשני העשורים האחרונים. במשרדי הממשלה ישנם יום 35,918 עובדים.
בין השנים 2019-1996 גדל השכר הממוצע במגזר הציבורי בכ-119% נומינלית ובכ-34% במונחים ריאליים. במגזר הממשלתי גדל השכר בכ-116% נומינלית ובכ-32% במונחים ריאליים. השכר במגזר הפרטי, לעומת זאת, עלה בשנים אלה בכ-106% נומינלית ובכ-26% במונחים ריאליים.
לראשונה מזה כעשור, מספר המשרות במשרדי הממשלה הצטמצם בכ-0.8%. זאת, בעקבות הוצאות משבר הקורונה וכן בעקבות צמצום בתקציב. שני אלו הובילו להקפאה של הוספת תקנים וכן להאטה בתהליך הקליטות, בעוד העזיבות והפרישות נותרו בקצב דומה.
הגיל הממוצע בכלל המגזר הציבורי גבוה מזה שבמגזר הפרטי. התפלגות הגילאים במגזר הפרטי מוטה לקבוצות הגיל הצעירות, בעוד שהתפלגות הגילאים במגזר הציבורי היא אחידה יותר. בישראל, קבוצת הגיל הנפוצה במגזר הציבורי היא בני 44-40, לעומת בני 29-25, שהיא קבוצת הגיל הנפוצה ביותר במגזר הפרטי. במשרדי הממשלה, הגיל הממוצע הוא 42.5 בהשוואה ל-41.2 במגזר הפרטי. נתונים אלו עולים בקנה אחד עם נתונים ממדינות אחרות ב-
OECD, בהן אוכלוסיית העובדים במגזר הציבורי מבוגרת יותר מזו במגזר הפרטי, ומזדקנת מהר יותר.
משרדי הממשלה בתקופת הקורונה: משבר הקורונה הפך את אתרי האינטרנט לדרך הפנייה המרכזית לשירותי הממשלה. התאמת כוח האדם לעולם דיגיטלי ושיפור ושימור של מיומנויות העובדים הינם חיוניים להמשך מתן שירות איכותי לציבור. בנוסף, הקורונה האיצה בחינת מודלים של העסקה גמישה הכוללת עבודה מהבית והרחיבה משמעותית את היקף העבודה מרחוק בקרב עובדי משרדי הממשלה.
מבנה השכר: מוטה ותק השכר הממוצע במגזר הציבורי בכלל, ובמשרדי הממשלה בפרט, גבוה מזה שבמגזר הפרטי. עם זאת, מבנה השכר בשירות המדינה הוא אחיד ומוטה ותק. מרכיב הוותק הוא משמעותי בקביעת השכר, ולעומתו - מרכיב המיומנות, לא מקבל מספיק מקום. כך, שמערכת השכר במגזר הציבורי מתגלמת על ותק ועל השכלה יותר מאשר על מיומנות, כישורים ספציפיים או פריון עבודה. המבנה הנוכחי, אינו מתאים לעיסוקים שונים ובכך בעלי מקצועות אנליטיים, מרוויחים יותר במגזר הפרטי מאשר במגזר הציבורי.
כמו-כן, מציג הדוח את פער בין תנאי השכר במגזר הציבורי כפי שהעובדים תופסים אותם, לבין תנאי השכר וההעסקה של העובדים בפועל. שכר הבסיס של עובד ממוצע בשירות הממשלתי, אינו משקף את כלל תנאי ההעסקה בתפקיד ומכאן חשיבות שיקוף מבנה השכר למועמדים החדשים לתפקיד.
תגמול תמרוץ בשירות המדינה המנגנונים המרכזיים הפועלים כיום בשירות המדינה מתבססים על שלוש טכניקות שונות: תגמול מבוסס הסכם שכר, תגמול דיפרנציאלי ושכר עידוד. כ-40,000 עובדים במשרדי הממשלה זכאים לתשלומי תגמול תמרוץ בסך כ-700 מיליון שקלים. כמו-כן, במהלך שנת 2020 גובש מתווה של תוכנית ניסוי לעידכון תפיסת ההפעלה שלמערך שכר העידוד במשרדי הממשלה, על-מנת לקדם את העלאת הפריון והייעול של שירות המדינה.
עוד עולה מהדוח כי כמחצית מכלל העובדים במשרדי הממשלה נמצאים בסכסוך עבודה, רובם המוחלט של סכסוכים אלו פתוח למעלה משלוש שנים. באשר לפערים מגדריים - לראשונה מזה עשור נעצרה מגמת צמצום פערי השכר בין גברים לנשים.
קובי בר נתן, הממונה על השכר והסכמי עבודה: "נתוני הדוח מאפשרים הצצה לאתגרים הקיימים במבנה התמריצים הקיים של עובדי המדינה שמקשה על גיוס עובדים מיומנים ומצטיינים. אנו נמשיך לפעול לביצוע השינויים הנדרשים במסגרת ההסכמים הקיבוצים, למען שיפור הפריון והשירות הציבורי בישראל".
