הפרופסורים אורנה קופרמן מביה״ס להנדסה ולמדעי המחשב, צבי פירן ונטלי בלבן ממכון רקח לפיזיקה מהאוניברסיטה העברית מצטרפים לרשימת הזוכים במענק ERC Consolidator היוקרתי, שמוענק מדי שנה לחוקרים שצברו 12-7 שנות ניסיון לאחר קבלת תואר הדוקטור ומציגים הישגים בעלי עתיד מזהיר. לפירן ובלבן מדובר בזכייה השלישית במענק. המחקר של קופרמן עוסק בייצור אוטומטי של מערכות מתוך תיאור ההתנהגות הרצויה שלהן. במקום לתכנן מערכת מלאה מהבסיס, ניתן לתכנן רק מפרט עבורה ובלחיצת כפתור לקבל מערכת מושלמת. "הרעיון הזה לא חדש, אלא שהמחקר שאני מובילה ייצור מערכת נכונה ואיכותית בתהליך אוטומטי ממש כפי שבני אדם מייצרים באופן ידני", משתפת החוקרת. המחקר מציע להשתמש במפרטים רב-ערכיים שנותנים לכל התנהגות ציון מספרי, ולא בינארי כפי שנהוג כיום בשוק. בשילוב עם תורת המשחקים, שיקולים כמו גודל המערכת החדשה, האנרגיה שהיא צורכת, מספר הסנסורים הדרושים ורמת הפרטיות שהיא שומרת, מסייעים יחד לתכנון מערכת יעילה ומדויקת יותר. מחקרה של בלבן שואף להבין את התנהגות החיידק הבודד כמערכת מורכבת, תוך שימוש בכלים מהפיזיקה הסטטיסטית. מתברר שחיידקים במצבי "לחץ", אליהם הם נקלעים על סף מוות, ניתנים לתיאור כמערכת פרועה. המחקר מציע לפתח כלים כדי להבין לעומק את המצב המשובש של החיידקים ולנבא את התנהגותם. למשל, החוקרת מצאה כי דווקא במצב המשובש, החיידקים מוגנים מפני אנטיביוטיקה. להבנת המצב הפרוע והמשובש עשויות להיות השלכות מוחשיות על מציאת טיפולים תרופתיים יעילים יותר - ייתכן שאף למחלת הסרטן. לבסוף, מחקריו של פירן עוסקים בתופעות אסטרונומיות בהן התנאים קיצוניים ושונים לחלוטין מאלו הקיימים על כדור-הארץ. תנאים כמו טמפרטורות גבוהות מאוד ושדות מגנטיים חזקים במיוחד, נוצרים לעתים בסביבת חורים שחורים. "מהות המחקר היא חיפוש אחרי חוקי טבע שאינם ידועים לנו כיום ושלא ניתן לגלותם במעבדות על כדור-הארץ", מסביר החוקר. "המחקר הנוכחי מתמקד בסילוני חומר המואצים למהירויות הקרובות למהירות האור באמצעות חורים שחורים". לדבריו, למרות שסילונים כאלה נראו בשורה של תצפיות אסטרונומיות, המאפיינים הבסיסיים שלהם אינם ברורים. השאיפה היא להבין כיצד סילונים כאלה נוצרים ומשפיעים על חוקי הטבע הבסיסיים בכדור-הארץ ביקום.