קובלנץ מזכיר, כי כיהן כמנכ"ל הזמני של כאן בשנים 2019-2015 וכמנכ"ל הקבוע בשלוש השנים האחרונות, ואומר שהוא אשר בנה בעשר אצבעותיו את כאן. לטענתו, מועצת התאגיד (בראשותו של עומר) החליטה לפעול להדחתו בשל מחלוקות אישיות, ללא ביסוס ענייני וזאת בניגוד לחובתה כגוף ציבורי. כחלק ממאמצים אלו, היא הקימה ועדה - בראשות השופטת בדימוס אילה פרוקצ'יה ובהשתתפות פרקליט המדינה לשעבר, משה לדור, והעיתונאית והסופרת כרמית גיא - כדי לבחון טענות נגדו במישור הבין-אישי והניהולי. עומר ורבים מחברי המועצה קיוו, כי מסקנות הוועדה יאפשרו את הדחתו. לטענת קובלנץ, הוועדה קבעה חד-משמעית, כי אין מקום להדיח אותו שכן הוא אינו נושא באחריות אישית לכשלים הבין-אישיים בתאגיד ויש לאפשר לו להוביל במשך שישה חודשים מהלך לתיקונם. הוועדה גם קבעה שיש להפנות את קובלנץ ועומר לגישור, כדי להסדיר את יחסי העבודה ביניהם. לדברי קובלנץ, עומר דחה שלוש פעמים את בקשותיו ליישם המלצה זו. בפועל, ממשיך קובלנץ, הדוח הפך למשקולת על צווארם של חברי המועצה שקיוו כאמור שהוא יאפשר להדיחו, ובלשונה של אחת מהם, אהובה פיינמסר: "אכלנו אותה". לכן, החלו חברים אלו לעשות שימוש ציני בדוח, תוך סילוף ועיוות של משפטים מתוכו שהוצאו מהקשרם, כדי להצדיק את הדחתו. במסגרת זו הודלפו לתקשורת ידיעות מגמתיות, כאילו הוועדה הטילה עליו את האחריות האישית והישירה לכשלים שהתגלו בתאגיד. במקביל הטילה עליו המועצה עוד ועוד משימות בלוחות זמנים בלתי סבירים, כדי שלא יוכל לעמוד ביעד של ששת החודשים לתיקון הליקויים - וכך תיווצר עילה לפיטוריו. בפברואר השנה, ממשיך קובלנץ, שלחה עורכת דינו לעומר שני מכתבים ברוח דברים אלו - ושבוע לאחר מכן הוא זומן לשימוע לפני פיטורין, בנימוק שסגנון המכתבים יצר מצב עימו אין המועצה מוכנה להשלים. מדובר במצב בו עלבון אישי של חברים במועצת גוף ציבורי מענייני סגנון מובילים להדחת המנכ"ל, הוא טוען. לדבריו, אין בסיס גם לטענות האחרות שהוצגו כעילה לזימונו לשימוע, ואשר חלקן נובעות ממעשים של חברי מועצה ולא שלו. השימוע נקבע למראית עין ולאחר שהמועצה כבר החליטה לפטר אותו, טוען קובלנץ, ונפלו פגמים קשים באופן ניהולו. הבקשה הוגשה באמצעות עו"ד אילה הוניגמן.

כאן מבקש מבית הדין לאפשר את הדחתו של קובלנץ, באומרו שההחלטה התקבלה כחוק ולאחר הליך סדור ותקין. היא מבוססת על משבר אמון חריף ובלתי ניתן לאיחוי בין קובלנץ לבין המועצה, וקובלנץ אף החריף אותו במכוון. הוא נקט לשון איומים כלפי חברי המועצה, לא היה מוכן לקבל את מרותה ותקף אותה בצורה חסרת תקדים. קובלנץ אינו חולק על מצב עובדתי זה, אומר התאגיד, אלא ממשיך להעלות טענות חסרות יסוד נגד המועצה וחבריה, ואף מאיים על חלקם בלא לנקוב בשמותיהם. משבר האמון בין הצדדים הוא ארוך ומהותי, טוען כאן, וקובלנץ חשב שדוח ועדת פרוקצ'יה מעניק לו חסינות ולכן החריף אותו. התאגיד מצטט את דבריה של הוניגמן בשמו של קובלנץ, ולפיהם "החומר והמידע הרב שיש בידי קובלנץ ביחס לחלק מחברי המועצה" יגיע לבית הדין אם הסכסוך לא ייפתר וכך תיגרם "מלחמת גוג ומגוג". קובלנץ מטיל על המועצה את האחריות למחדליו שלו, נאמר עוד. הוא קיבל הזדמנות להעלות בשימוע את כל טענותיו ולכן פיטוריו תקפים. התאגיד מדגיש, כי הפיטורין אינם נובעים מסגנונה של הוניגמן, אלא ממהות הדברים ומן האיומים על חברי המועצה. לדבריו, הקפאת הפיטורים - האמורים להיכנס לתוקפם בשבוע הבא - תגרום לו נזק רב ובין היתר תמנע מינויים בכירים, קידום מהלכי תוכן מהותיים וקידום שינויים ארגוניים מהותיים. ביטול ההחלטה פירושו כפיית העובד הבכיר ביותר בתאגיד על מועצת התאגיד, לה מוקנית הסמכות לנהל את ענייניו ולפטר את המנכ"ל, נאמר עוד. כאן שב ואומר כי לצד הישגיו - קובלנץ נושא באחריות לכשלים במישור יחסי העבודה בתאגיד. לדבריו, הקמת ועדת פרוקצ'יה נועדה לבחון את הטענות שהועלו כלפי קובלנץ, ובניגוד לדבריו - היא הטילה עליו אחריות אישית למשבר החמור בתחום יחסי העבודה. המועצה הגיעה למסקנה, כי קובלנץ אינו מתאים להמשיך בתפקידו ולרפא את בעיות היחסים האישיים בו, במיוחד לנוכח משבר האמון ביניהם. תחילה אומנם הסכימה לתת לו הזדמנות לעשות זאת, אך היא קבעה שיש לפעול במהירות ולא להמתין שישה חודשים - אך במקום לעשות זאת, פתח קובלנץ במסע התקפות שלוחות רסן נגד המועצה. ההחרפה הגיעה לשיאה במכתביה של הוניגמן, אשר נשלחו גם לשר יועז הנדל ולבכירים אחרים וכללו הכפשות נגד בכירים בתאגיד - טוען כאן. התאגיד גם חוזר על הטענות הנוספות שהועלו בשימוע, ובהן מסירת מידע שגוי למבקר המדינה בשנת 2020, דיווח מוטעה למועצה בנוגע למצב הקרן לחידוש ציוד ונסיונות להחליש את שומרי הסף של כאן. תגובת כאן הוגשה באמצעות עוה"ד גדעון רובין, אלון עזרא וזהר גבע.