בית המשפט העליון החמיר (יום א', 29.5.22) בעונשיהם של שניים שביצעו עבירות על ביטחון המדינה. באחד המקרים שב בית המשפט ומותח ביקורת על שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, ארז פורת, בשל ענישה מקלה מדי שגם לא עלתה בקנה אחד עם הוראות החוק. במקרה האחר הוחמר עונשו של קטין, למרות הנטייה להקל בעונשיהם של כאלה.

המצב הבריאותי לא מנע התפרעויות

מוחמד חליל הודה והורשע ביידוי בקבוקי תבערה ואבנים, כולל נגד שוטרים, ליד כפר מכר וכפר ג'דיידה בעת מבצע "שומר החומות" בחודש מאי אשתקד. הוא הודה בהחזקת נשק, ייצור נשק, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו בנסיבות מחמירות ומעשה פזיזות ורשלנות. פורת העמיד את מתחם הענישה על 48-22 חודשי מאסר וגזר על חליל רק 20 חודשי מאסר בשל מצבו הבריאותי. השופט נעם סולברג קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש באומרו, כי בפסק דינו של פורת נפלה טעות מהותית (כלשונו). מדובר בעבירות חמורות ביותר, שעל חומרתן עמד העליון שוב ושוב. הדברים נכונים ביתר שאת בעניינו של חליל, אשר מעשיו "בוצעו לאחר תכנון מוקדם, ממניע אידיאולוגי-לאומני, ובזמן של גל הפרות סדר והתפרעויות אלימות". לחובתו של חליל גם עבר פלילי, המחייב להחמיר בעונשו כדי להרתיע אותו, ופורת גם לא הביא בחשבון די הצורך את הרתעת הרבים. סולברג מוסיף: "בית המשפט המחוזי לא היה מוסמך לסטות לקולא ממתחם העונש שקבע בהתבסס על מצבו הרפואי של המשיב ומשפחתו, כמו גם על העובדה שהמשיב הוא היחיד שהועמד לדין, מבין קהל המתפרעים. זאת, שכן הדין הנוהג מתיר סטייה כזו רק משיקולי שיקום או במקרים חריגים שבחריגים, מטעמי צדק מיוחדים, תוך איזון בינם לבין חומרת המעשים בהם הורשע הנאשם. טעמי הצדק המיוחדים - לא בוססו די הצורך; איזון כנדרש - לא התבצע". גם במישור העובדתי, ממשיך סולברג, אין עילה להקלה בעונשו של חליל. מצבו הבריאותי - אירוע לב לפני עשר שנים - לא מנע ממנו להשתתף בהתפרעויות שני לילות רצופות; והטענה לאכיפה בררנית לא הוּכְחה. לפיכך קבע סולברג, כי עונשו של חליל יהיה 32 חודשי מאסר - החמרה של 40% בעונש. השופטים ענת ברון ועופר גרוסקופף הסכימו עם סולברג. את המדינה ייצגה עו"ד הילה גורני, ואת חליל - עו"ד איברהים עפיף.

מאסר שלישי בגיל 18

במקרה השני הודה קטין יליד 2004 בעבירות של פעולה בנשק למטרות טרור ומעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה, לאחר שבחודש מאי אשתקד יידה בקבוקי תבערה לעבר נקודת משטרה במחנה הפליטים שועפט בירושלים. לחובתו של הקטין שורה של הרשעות קודמות, כולל שתיים שבגינן ריצה מאסר; שירות המבחן נמנע מהמלצה בעניינו. שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, חגית מאק-קלמנוביץ, גזרה עליו 15 חודשי מאסר. השופטת גילה כנפי-שטייניץ קיבלה את ערעורה של המדינה על קולת העונש, באומרה שהעונש שגזר המחוזי "איננו מבטא כראוי את חומרת העבירות בהן הורשע ואת רצף הרשעותיו בעבירות ביטחוניות". היא מזכירה את התייחסותו החוזרת ונשנית של בית המשפט העליון לחומרת העבירות של השלכת בקבוקי תבערה לעבר כוחחות הביטחון וזאת מטעמים אידיאולוגיים. לכן נפסק, שבעבירות אלו יש לנקוט במדיניות ענישה מחמירה שתתן ביטוי לצורך בהרתעת הרבים. "העונש שנגזר על המשיב אינו נותן ביטוי הולם לחומרה היתרה הטמונה במעשיו כפי שתוארו בכתב האישום, להחמרת הענישה המתחייבת מהוראות חוק המאבק בטרור ואף לא לנסיבותיו הפרטניות של המשיב", קובעת כנפי-שטייניץ. "חומרת המעשים, כמו גם פוטנציאל הנזק הגלום בהתלקחות בקבוק תבערה, שאך במקרה לא הסתיים בפגיעה שבגוף, מחייבת התייחסות מחמירה גם בעניינם של קטינים". כאמור, מדובר בפעם השלישית בה הקטין נדון למאסר - אך הוא החמיר את מעשיו, מה שמלמד על "בחירה חוזרת ונשנית". בשל כך, גזרה כנפי-שטייניץ על הקטין 25 חודשי מאסר - החמרה של שני שלישים. המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופטת יעל וילנר הסכימו עם כנפי-שטייניץ. את המדינה ייצג עו"ד יאיר חמודות, ואת הקטין - עו"ד נאיל זחאלקה.