סניגוריו של בנימין נתניהו מבקשים (29.5.22) מבית המשפט המחוזי בירושלים להסיר את החיסיון שהטילה המדינה על חומרי החקירה המלמדים שהעיתונאי בן כספית היה מקור משטרתי, על אופן הפעלתו ועל הידיעות המודיעיניות שמסר למשטרה בעניינו של נתניהו. כספית, הפרשן המדיני של מעריב, הוא יריב ותיק ומר במיוחד של נתניהו. הסניגורים מזכירים, כי הגישו עתירה דומה במרס 2021 ואזי נקבע שהדיון בנושא יידחה. הם מבקשים שבית המשפט יחליט בנושא לפני תחילת עדותו של הדס קליין בתיק 1000 - כנראה בעוד שבועיים. לדבריהם, כספית עצמו חשף בתקשורת את היותו מקור משטרתי ואת שיתוף הפעולה שלו עימה, ואף אמר שלא יהסס למסור לה חומר גם בעתיד. במצב זה, נטען בבקשה, אין עוד טעם בחיסיון - בעוד מנגד עומדת זכותו של נתניהו להליך הוגן. "חשיפת החומרים תשפוך אור על התנהלות המשטרה בחודשים, ואולי בשנים, שקדמו למתן אישור היועץ המשפטי לממשלה לחקור את החשדות נגד העותר בחודש דצמבר 2016 (בניגוד לחוק יסוד הממשלה); תוכיח כי משטרת ישראל פעלה בניגוד לנהליה בכך שהפעילה עיתונאי כמקור משטרתי; וייתכן שתחשוף הפרה נוספת בכך שמי שהפעיל את כספית לא היה קצין מודיעין זוטר, אלא גורמי משטרה בכירים, גם זאת בניגוד לנהלים", נאמר בבקשה. חומרים אלו הוליכו לפתיחת החקירה בתיק 1000 (המתנות מארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר), ויש חשיבות לזיהוי פגמים בהתנהלות המשטרה בנושא זה, נטען עוד. הבקשה מסתמכת על פרסום בגלובס בינואר 2021, ולפיו כספית מסר ליחידה להב 433 מידע רב על נתניהו לפני שמסר הודעה מסודרת באפריל 2016. בשלב מסוים הורה פרקליט המדינה דאז, שי ניצן, להפסיק את הפעלתו של כספית בידי המשטרה, בשל הבעייתיות שבהפעלת עיתונאי כמקור. בתגובה לפרסום מסר כספית, כי המשטרה היא שפנתה אליו בעניינו של נתניהו והפעילה עליו לחץ כבד עד שהסכים למסור לה את המידע שברשותו. לדברי ההגנה, פנייתה למדינה לקבלת חומרי חקירה אלו - שנעדרו כליל מאלו שהועברו אליה - נענתה בכך שמדובר בחומר מודיעיני עליו הוצא חיסיון. לטענתה, לאחר שכספית נחשף ואף אישר את הדבר - אין טעם בהמשך החיסיון, שכן אין סכנה כלשהי לשלומם של אדם או מקור מודיעיני, ואין חשש שכספית יימנע מלשתף פעולה בעתיד עם המשטרה. חשיפת המידע תאפשר "לעמוד על התנהלותה של המשיבה בשלבים המוקדמים של החקירה בעניינו, שבוצעו ללא אישורו של היועץ המשפטי לממשלה. ובפרט להתייחס לחשש המשמעותי שעולה מחומר הראיות שמצוי כיום בידי ההגנה, לפיו רשויות החקירה פעלו באופן יזום כדי לאסוף שברי רכילויות וחש דות בעניינו של העותר, בניסיון לאתר גרסה מפלילה כלשהי הנוגעת אליו". הבקשה הוגשה באמצעות עוה"ד עמית חדד, נועם מילשטיין ויאיר לשם.