גורמים במשרד המשפטים טוענים כי החלטת ראשי מפלגות האופוזיציה להימנע מתמיכה בכל הצעת חוק שתגיש הקואליציה - ללא קשר לנושא הצעת החוק או לחשיבותה הלאומית - עלולה לגרום לכך שלא ניתן יהיה להאריך את תוקף תקנות שעת החירום, שאמור לפוג בעוד כחודש. התקנות היו אמורות להיות מוארכות היום (יום ב', 30.5.22), אך בהיעדר רוב לקואליציה נדחתה בשבוע ההצבעה על החוק להארכת תוקפן.
לדברי אנשי משרד המשפטים, הימנעות מהארכת התוקף של התקנות לשעת חירום מסוף חודש יוני והלאה עלול לגרום לבעיות חוקיות משמעותיות עבור ישראלים המתגוררים ביהודה ובשומרון, ועבור מדינת ישראל.
אם לא יוארך התוקף של התקנות, לא ניתן יהיה להעמיד לדין ישראלים בגין עבירות פליליות שבוצעו ביהודה ובשומרון בבתי משפט בישראל. לא יהיה גם מנוס מלהעמיד לדין ישראלים שביצעו עבירות ביו"ש במערכת השיפוט הצבאית. המשמעות היא שעבריין שהורשע ייאלץ לרצות את עונשו בבתי כלא ביהודה ובשומרון בלבד.
אסירים ביטחוניים ידרשו לעבור לבתי כלא צבאיים ביהודה ובשומרון. זאת בזמן שאין כל בתי כלא צבאיים ביו"ש. המשטרה לא תהיה מוסמכת לחקור ביו"ש בגין מעשים שבוצעו בישראל ולא תהיה לה סמכות לעצור ישראלי שביצע עבירה פלילית בישראל וחמק לתוך תחומי יו"ש. "מצב זה עלול להפוך את היישובים ביו"ש לעיר מקלט לעבריינים ישראלים", טענו במשרד המשפטים.
משמעות נוספת של אי-הארכת התקנות לשעת חירום היא שלילה מישראלים תושבי יו"ש הזכות לביטוח בריאות ממלכתי, הזכות להימנות על חברי לשכות עורכי הדין, וזכויות נוספות במסגרת דברי חקיקה המגדירים תחולה גם על אזרחים ישראלים המתגוררים באיו"ש (כדוגמת: חוק הכניסה לישראל; חוק הביטוח הלאומי; חוק שירות ביטחון; פקודת מס הכנסה; חוק מרשם האוכלוסין; חוק אימוץ ילדים ועוד).
כמו-כן, בתרחיש שכזה יפקעו סמכויותיהם של גורמים נוספים ביחס לישראלים המתגוררים ביהודה ובשומרון: רשות המיסים, המרכז לגביית קנסות, רשויות ההוצאה לפועל ועוד.