נשיאת בתי משפט השלום במחוז המרכז, עינת רון, הרשיעה (יום ה', 23.6.22) את סגן-ניצב ניסו גואטה, שהיה קצין אג"ם במרחב ציון שבירושלים, בתקיפת שני מפגינים בעיר ב-22.8.20. מפסק הדין עולה לכאורה, כי שני הקצינים הבכירים ביותר בזירה - ניצב בדימוס דורון ידיד ותת-ניצב בדימוס עופר שומר - מסרו בבית המשפט עדות שאינה אמת. האירועים התרחשו בהפגנה נגד ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, כאשר המפגינים התכנסו ללא אישור בגשר המיתרים אך המשטרה התירה להם לצעוד ממנו לעבר בית ראש הממשלה. גואטה היה אחד מאנשי המשטרה הרבים שאבטחו את התהלוכה. חלק מן המפגינים הגיעו לרחוב בצלאל וביקשו לצעוד, ללא אישורה של המשטרה, לכיכר פריז. רון קובעת, כי גואטה דחף פעמיים את אביחי גרין, אשר מחה באוזניו על התנהגות השוטרים. לאחר מכן הוא רדף אחרי מפגין נוסף, שהוריד את המסיכה של גואטה, והצליח לעוצרו. השוטרים תפסו מפגין זה בידיו ורגליו והובילו אותו אל מקום צדדי. צלם העיתונות ילון גורביץ תיעד את האירוע, ותוך כדי כך - בלא שיהיה כל מגע ביניהם - דחף אותו גואטה, היכה אותו בפניו במכשיר הקשר שבידו ושבר את משקפיו. גואטה טען, כי הרגיש מאוים מצידו של גרין שמעשיו היו פרובוקציה נגדו - אך רון דוחה טענה זו וקובעת שאין בה ממש מבחינה עובדתית. לעומת זאת, היא קיבלה את גרסתו של גרין וקבעה שגואטה הדף אותו בכוח והיכה אותו בעינו. לגבי גורביץ טען גואטה, כי הלה יזם את המגע עם השוטרים והפריע להם במילוי תפקידם, ולכן הדף אותו כדי להרחיקו מהמקום. גם כאן קובעת רון, כי לא הייתה הצדקה לשימוש בכוח מצידו של גואטה וקיבלה במלואה את גרסתו של גורביץ. בהתייחסה להפגנות נגד נתניהו מציינת רון, כי רוב המפגינים היו אנשים נורמטיביים ושומרי חוק, ולצידם היה מיעוט של מי שהפריעו לשלום הציבור ואף נהגו באלימות. חובתה של המשטרה הייתה להגן על המפגינים והסדר, וברור שאין היא יכולה להשלים עם אלימות כלפי אנשיה. היא דוחה את גרסתו הכבושה של גואטה, אותה השמיע לראשונה בבית המשפט, ולפיה השוטרים כרזו שוב ושוב למפגינים שמדובר בהפגנה בלתי חוקית ועליהם להתפזר. בכל מקרה, מדגישה רון, גם אם מדובר בהפגנה בלתי חוקית - הדבר אינו מעניק אוטומטית למשטרה את הסמכות להפעיל כוח נגד המפגינים.