בית החולים שיבא יפצה במיליוני שקלים צעירה בת 24, הסובלת משיתוק מוחין ונכות של 100%. כך קבע שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, ארנון דראל. הפיצוי שנפסק הוא 12.5 מיליון שקל, אך מאלו יופחתו קצבאות הביטוח הלאומי המסתכמות גם הן במיליוני שקלים. התובעת נולדה ביולי 1998 במצב של פגה, אחת משתי תאומות. בימים הראשונים לחייה היא חלתה במחלת החומר הלבן של המוח (PVL) ומאוחר יותר, כאמור, בשיתוק מוחין. היא והוריה טענו, כי התינוקת הונשמה באופן לא תקין, ומבלי שנערך מעקב מספיק אחר ירידת ערכי הפחמן הדו-חמצני בדם. אותה רמה נמוכה של ערכי הפחמן הדו-חמצני (היפוקרביה), שבאה בשל הנשמת יתר, הביאה למחלת ה-PVL ולנזק המוחי. בית החולים טען, כי הטיפול בתינוקת היה תקין, ולחלופין - שלא הוכח הקשר הסיבתי בין הטיפול לבין המחלה והנכות. דראל העדיף (30.5.22) את חוות דעתה של פרופ' נחמה לינדר מטעם התובעים. "מצאתי כי בית החולים כשל באי עריכתו של מעקב ראוי ונדרש אחר ערכי ה-PCO2 אצל התובעת משך שעות ארוכות, שעה שערכים אלה היו נמוכים מבלי שנבדקה הרמה ומבלי שהייתה התאמה של קצב ההנשמה או נשקלה הפסקתה, ועל כן נגרמה לתובעת היפוקרביה, יש לראות את בית החולים כאחראי לה", הוא קובע. דראל מוסיף, כי עקרונית - היפוקרביה עלולה לגרום ל-PLV, וכי זה אכן מה שאירע בעניינה של התינוקת. הוא גם דוחה את ההסברים החילופיים של בית החולים למחלתה. דראל העמיד את תוחלת החיים של התובעת על 52 (כיום, כאמור, היא בת 24) - בין הטווח לו טענו התובעים (40) לבין זה שהציב בית החולים (70). הוא קבע את סעיפי הפיצוי העיקריים הבאים: עזרת הזולת - 6.3 מיליון שקל; הפסדי השתכרות - 3.7 מיליון שקל; נזק בלתי ממוני - מיליון שקל. דראל גם פסק שכר טירחה בסך 2.9 מיליון שקל. את התובעים ייצגו עוה"ד עידו שטובר, יוסי טולדנו, ואת שיבא - עו"ד טל בוקשטיין.