נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אורי שהם, מצא אשתקד 43 תלונות מוצדקות (8% מן ההחלטות שקיבל) וב-55 נוספות (עוד 10%) העיר לשופט/לדיין בו מדובר. כך מוסר שהם (יום ד', 8.6.22) בדוח השנתי שלו. שהם מציין, כי בשנת 2021 נמשך הגידול בתלונות על שופטים בבתי המשפט לענייני משפחה - 210 תלונות אשתקד לעומת 193 בשנת 2020. 17 תלונות - 8% מכלל התלונות בהן ניתנו החלטות - נמצאו מוצדקות או הסתיימו בהערה לשופט. למרות שמדובר בשיעור נמוך מזה הכללי, שהם הפנה את תשומת ליבה של הנהלת בתי המשפט ל"גידול המתמשך בהיקף התלונות על שופטי בית המשפט לענייני משפחה, לשם בחינת המשמעויות שיש לדבר והפקת המסקנות המתבקשות". הוא מציין, כי בשל אופיים של הסכסוכים בערכאה זו, נדרשים שופטיה ליתר סבלנות ורגישות מאשר עמיתיהם. עוד מציין שהם, כי 28% מהתלונות המוצדקות היו על התמשכות הליכים או על עיכוב במתן החלטות ופסקי דין - לעומת 20% בשנה הקודמת. זוהי עלייה משמעותית שיש לתת עליה את הדעת, הוא אומר. 26% מהתלונות המוצדקות היו על ליקויים בניהול המשפט (לעומת 30% ב-2020), 32% היו על התנהגות בלתי הולמת של שופט או דיין (לעומת 33%) ו-14% - על פגיעה בכללי הצדק הטבעי (לעומת 17%). בחלוקה לערכאות, מספר התלונות המוצדקות (כולל הערה לשופט) הגבוה ביותר היה בבתי משפט השלום - 45 במספר; הדבר טבעי לנוכח העובדה שמדובר בערכאה בה מתנהלים למעלה מ-80% מהתיקים. בבית המשפט העליון לא הייתה אף תלונה מוצדקת וניתנו שלוש הערות לשופטים (לעומת שתיים בשנה הקודמת). בבתי המשפט המחוזיים היו חמש תלונות מוצדקות וחמש הערות. בבתי המשפט למשפחה נמצאו שבע תלונות מוצדקות ובעשר נוספות ניתנו הערות (לעומת 17 ושבע בהתאמה בשנה הקודמת). בבית הדין הרבני הגדול הייתה תלונה אחת מוצדקת (לעומת שלוש); בבתי הדין הרבניים האיזוריים - ארבע מוצדקות (לעומת שתיים) ושתי הערות (לעומת ארבע). עוד מוסר שהם, כי אשתקד - לראשונה בתולדות הנציבות - נקנס ב-2,800 שקל עורך דין שלא הגיב על תלונה; הנציבות מבקשת את התייחסות הצד שכנגד כאשר אחד הצדדים מתלונן על השופט. עורך הדין לא השיב למרות פניות חוזרות ונשנות, לא התייצב בנציבות כאשר הוזמן אליה ולבסוף נקנס; שהם מציין שהאיש שילם את הקנס.

הנהלת בתי המשפט: מפיקים לקחים

הנהלת הרשות השופטת אומרת בתגובה: "כמות התלונות שנמצאו מוצדקות היא נמוכה יחסית להיקף פעילות המערכת ולכמות התלונות המוגשות מדי שנה, אך הרשות מייחסת חשיבות לכל תלונה ורואה עצמה מחויבת להקשיב, להפנים ולהפיק לקחים מדוח הנציב. ההחלטות מועברות באופן שוטף לנשיאת בית המשפט העליון, לשר המשפטים, למנהל בתי המשפט, לשופט הנילון ולנשיא בית המשפט שבו הוא מכהן, והן מטופלות ברמת הפרט וברמה המערכתית על-פי הנדרש. זאת, מתוך הכרה כי מטבע הדברים, מערכת בסדר הגודל ובהיקף העשייה של הרשות השופטת – אינה חפה מטעויות ותקלות וכי עלינו לחתור כל העת לשיפור". לגבי בתי המשפט למשפחה אומרת ההנהלה, כי קיום הדיונים בדלתיים סגורות מקשה להציג את פועלם של השופטים מול תיקים קשים במיוחד. היא מציינת, כי בחודש ספטמבר אמורות להיות מוגשות המלצות הוועדה בראשות השופט שאול שוחט בנושא פומביות הדיונים בבתי המשפט למשפחה ואת הרחבת פרסום פסקי הדין בהם.