תחום מדע המדינה עתיר במונחים לועזיים, והוועדה המקצועית מצאה לנכון להציע במקרים רבים חלופות עבריות למונחים אלו. הנה מבחר מן החידושים ברשימה החדשה שבה כ־250 מונחים: אֱנוֹשָׁנוּת [הומניזם]; אֱנוֹשְׁתָנוּת [הומניטריות] אִרְגּוּן נֶבַע, הִתְאַרְגְּנוּת נֶבַע [התארגנות חברתית שצומחת מלמטה, מתוך צרכים של קבוצות ומגזרים; grassroots organization, grassroots organizing] גִּיּוּּשׁ [יצירת גוש פוליטי מכמה סיעות, alignment] כנגד ‏‏‏פּוֹרְרוּת [נטישה של בוחרים את מחויבותם למפלגתם וכדומה; dealignment] גַּנְזָר [צנזוֹר], וכך גם גַּנְזָרוּת [צנזורה], גִּנְזוּר [צִנְזוּר] דְּפוּסָה [פרדיגמה] הוֹנְתָנוּת [קפיטליזם] הֶחְסֵם [אמברגו] הֶסְמֵךְ [מנדט, הוראה או הסמכה הניתנת לגורם מסוים לפעול בעניין ציבורי] הַעֲדָפַת קְרוֹבִים [נפוטיזם] חֵרוּתִיּוּת [ליברליזם]; חֵרוּתָנוּת [ליברטיאניזם] כָּרְחָנוּת [דטרמיניזם] כִּשְׁרוּר [לגיטימציה] וניגודו הַפְסָלָה [דה־לגיטימציה] לוֹפְתָנוּת [טוטליטריזם] מוֹלַדְתָּנוּת [פטריוטיזם] מַלְהִיגוּת [דמגוגיה] מִסְכָּם [קונסנזוס] מַתְרִיעָן [אדם המתריע על שחיתויות, על מחדלים וכיו"ב; whistleblower] נְאוּם הַתָּשָׁה [פִילִיבַּסְטֶר] עֲדָתִיּוּת [אתניות]; עֲדָתָנוּת [אֶתְנוֹצֶנְטְרִיּוּת] פּוֹלִיטִיקָה מְצִיאוּתָנִית [ריאלפוליטיק] שְׁלוֹמָנוּת [פציפיזם] שִׁלְטוֹן אַנְשֵׁי דָּת [תאוקרטיה] שִׁלְטוֹן בַּעֲלֵי הוֹן [פלוטוקרטיה] שִׁלְטוֹן בַּעֲלֵי כִּשּׁוּרִים [מריטוקרטיה] שִׁלְטוֹן יָחִיד [אוטוקרטיה] שִׁלְטוֹן מֻמְחִים [טכנוקרטיה] את הקמת הוועדה למונחי מדע המדינה יזם הד"ר נדיר צור המנוח בשנת 2013, והוא אף עמד בראשה בתחילת דרכה עד יום מותו. בראש הוועדה עמד ברוב שנותיה הפרופסור דן אבנון מן המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית. חברי הוועדה: הפרופסורים אורן ברק, יצחק גל־נור, הנרייט כלב-דהאן ומיכאל קרן והדוקטורים גייל טלשיר ואפרת קנולר; חברי האקדמיה ללשון העברית - הפרופסורים דוד רוזנטל ועפרה תירוש־בקר. בשיקולי הוועדה הובאה בחשבון התאמת החלופות העבריות למשמעות המדויקת של המונח הלועזי ולשימוש במונח במחקר ובהוראה של מדע המדינה. אנשי המקצוע בוועדה הביעו רצון למצוא חלופות עבריות למונחים הלועזיים הרבים המשמשים בתחום, וקיבלו עליהם להשריש אותם בקרב עמיתיהם ותלמידיהם.

עולם בריאות הציבור נחשף לציבור הרחב בשנתיים וחצי האחרונות בעקבות מגפת הקורונה, אולם יש בו תחומים רבים נוספים שחשיבותם רבה לשמירה ולקידום של בריאות האוכלוסייה. במטרה להעמיד מינוח מקצועי אחיד לכל העוסקים בבריאות הציבור הוקמה בשנת 2013 ועדת מינוח שבה חברו מומחים בבריאות הציבור ונציגי האקדמיה. הוועדה הכינה רשימה של כ־300 מונחים העוסקים בהיבטים שונים, ובהם קידום הבריאות, שירותי הבריאות, תזונה ומשקל, פעילות גופנית, סיכונים ועוד. רשימה זו מצטרפת לרשימת מונחי האפידמיולוגיה שאושרה לפני כשנה. בחידושים שאושרו ברשימה: תַּסְמִינִי [סימפטומטי] כנגד אִי־תַּסְמִינִי [א-סימפטומטי] עִלּוּם נְתוּנִים מְזַהִים, ובקיצור: עִלּוּם [de-identification, במקום התממה] שְׁמֵנוּת [obesity]; שְׁמֵנוּת קִיצוֹנִית [morbid obesity] הֲלִיכוּת [walkability], רְכִיבוּת [bikability] לְבַדּוּת [solitude]; לְבַדּוּת חִיּוּבִית [זמן איכות המוקדש לעיסוק משמעותי המסב לנמצא בו הנאה ואף מאפשר התפתחות אישית; positive solitude] הֵעָדְרָנוּת [היעדרות דרך שגרה מן העבודה או ממחויבות אחרת] כנגד נוֹכְחָנוּת [נוכחות עובד בעבודה אף אם אינו מבצע את עבודתו מפאת חולי או מסיבות אחרות] זִהוּמַאי [במקום "זיהומולוג"] עוד אושרו המונחים האלה: מַחֲלָה מִתְמַשֶּׁכֶת [מחלה כרונית] חֲסִינוּת קְהִלָּתִית עֲקִיפָה (לצד חֲסִינוּת עֵדֶר) חִסּוּן [גם לציון החומר שבאמצעותו מחסנים; בעבר תַּרְכִּיב] תּוֹצָא בְּרִיאוּתִי, ובקיצור: תּוֹצָא [outcome; להבדיל מן תּוֹצָאָה = result] חוֹלְלוּת בְּרִיאוּת [סָלוּטוֹגֵנִיּוּת] חוֹנֵךְ [מנטור] שִׁחוּר [יציאה אל הצרכנים והמטופלים, והבאת המידע לפתחם, איתור פעיל של אנשים בסיכון וכדומה; outreach] שֵׁרוּתֵי בְּרִיאוּת רִאשׁוֹנִיִּים [שאינם טעונים הפניה, כגון רפואת משפחה, רפואת נשים, שירות אחיות] שֵׁרוּתֵי בְּרִיאוּת שְׁנִיּוֹנִיִּים [במרפאות בקהילה או במרפאות חוץ של בית החולים שנותנים רופאים מקצועיים (שאינם רופאים ראשוניים)] שֵׁרוּתֵי בְּרִיאוּת שְׁלִישׁוֹנִיִּים [דורשים מומחיות מיוחדת או מכשירים מיוחדים; בדרך כלל כרוכים באשפוז] חברי הוועדה למונחי בריאות הציבור: מקרב אנשי המקצוע - ד"ר מילכה דונחין (יו"ר), פרופ' רחלי דנקנר, פרופ' אלכס לבנטל, פרופ' ורדה סוסקולני, פרופ' ליטל קינן־בוקר; מטעם האקדמיה - חברת האקדמיה פרופ' יהודית הנשקה ועובדת האקדמיה ד"ר טובה שטראוס שרברין; הצטרף אל הוועדה לאחרונה ד"ר רז דקל. ריכזה את הוועדה בשנתיים האחרונות רונית גדיש.

בתחום הדקדוק אושר הניקוד בשורוק במילים שאולות בעלות הסיומת ־וס בהתאם להגייה הרווחת ולאו-דווקא לפי התיעוד בספרות חז"ל. כך ינוקדו המילים אוקיינוּס, אפוטרופוּס, קולמוּס, בולמוּס, תרמוּס (בעברית שְׁמַרחֹם) בשורוק בסופן. הצורות המקבילות בסיומת ־וֹס כמובן עודן תקניות. עוד אושרה הצורה הרווחת קָנַבִּיס לציון הצמח והחומר המופק ממנו לעישון וכדומה, לצד הצורה המתועדת בספרות חז"ל קָנַבּוֹס.