יוזם הצעת החוק ח"כ
איתן גינזבורג (כחול לבן) הדגיש: "הצעת החוק נוגעת למאגר ולא ליישום שלו. כשרשויות מקומיות יידעו שיוכלו לפנות למאגר האינטרנטי וייקחו משם את התעתיק, חובת היישום תחול עליהן. בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קיימים כל שמות הרחובות וניתן לשאוב משם את הרשימה ואם יש שם שגיאות - אתם באקדמיה תתקנו אותן".
היועמ"ש של האקדמיה ללשון העברית, עו"ד אודי פלדמן: "אנחנו לא רואים טעם ביצירת מאגר כזה, שגם אם יוקם, לא יפתור את הבעיה. מבחינה משפטית, המשימות המוטלות על האקדמיה הן כלליות (ולא יישומיות) וביניהן קידום השפה העברית. אין ספק שחוק כזה יקדם את האחידות בשלטים אבל לא את השפה העברית, שכן כללי התעתיק כבר מסדירים את העניין. צריך להטיל על הגורם המשלט גם את הכוח לבצע הגהה לפי הכללים".
יו"ר הוועדה ח"כ
שרן השכל: "מה שיש היום - לא עובד. המשימה שמוטלת על האקדמיה היא להקים מאגר שמות. צריך אדם אחד מהאקדמיה שיישב על זה עבור כל רשות מקומית חלשה כי ברשויות החזקות יש אדם מטעמם שיטפל בכך, כפי ששמענו עתה". השכל פנתה לנציגי האקדמיה ללשון העברית: "ראוי שאתם תהיו הגורם המקצועי לקביעת האיות ונראה שיש לכם התנגדות גדולה מאוד להקמת המאגר. אם אתם לא מעוניינים למצוא את הפתרון, אנחנו נקבע תקנות וסד זמנים, אבל אנחנו סומכים עליכם שתבצעו את המשימה בהצלחה".
ראש המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון עברית ביקשה: "תטילו עלינו בצורת משימה ולא בצורה של חוק. בשיתוף פעולה עם האקדמיה לשפה הערבית נקדם את הדבר הזה. צריך לייצר לזה תקציבים".
נשיא האקדמיה ללשון הערבית, הפרופסור מוסטפא כבהא, ביקש לקבל לידי המוסד בראשו הוא עומד את הסמכות והאחריות לקביעת האיות הנכון לשמות בשפה הערבית.
נציגת
משרד התחבורה, עו"ד שירה יהלומי, ביקשה להתחיל את יישום החוק לאחר פרסום המאגר: "יש בידי משרד התחבורה מסמך המראה כיצד כותבים שמות וגם רשומון ארוך לשמות הישובים והאתרים בתחום הבין-עירוני. הנוסח האחרון יצא באפריל. ניתן להוסיף עליו את השמות בתחום המוניציפלי".