פרופ' ג'וזף דה-סימונה מהמחלקות לרדיולוגיה והנדסה כימית באוניברסיטת סטנפורד קיבל את הפרס לשנת 2020-2019 על תרומתו למדע החומרים, לכימיה, למדע וטכנולוגיה של פולימרים, לננו-רפואה ולהדפסת תלת-ממד. פריצות הדרך החלוציות שלו במדע ובטכנולוגיה יושמו בענפי תעשיה שונים ובעולם הרפואה, והישגיו מהווים מודל לשילוב בין תגליות במדע בסיסי לפריצות דרך בתעשיות השונות - שילוב המשפיע רבות על האנושות. לאחרונה פיתחו פרופ' דה-סימונה וקבוצת המחקר שלו טכנולוגית הדפסה חדשנית בשם CLIP המחליפה את התהליך הנוכחי והאיטי של הדפסת תלת-ממד מסורתית (ריבוד שכבות); בשיטה החדשה החלקים "צומחים" בהדרגה מתוך נוזל הנתון בכלי. טכנולוגיה זו מאיצה את מהירות הייצור בכמה סדרי גודל ומאפשרת ייצור של צורות גאומטריות מורכבות יותר. פרופ' דה-סימונה אמר כי "הפרס הוא הכרה חשובה בקבוצת המחקר ובסטודנטים שלי. ליאו הארווי היה חלוץ במהפכת הייצור והוא מסמל את הקשר בין אקדמיה בתעשיה - קשר שבא לידי ביטוי בפעילותו של הטכניון. עלינו לחשוב היטב על הקשר הזה, שכן לא לכל מחקר אפשר לקבל מימון ממשלתי, ולפעמים הפתרון לאתגר נמצא בתמיכה של חברות סטארטאפ ושל התעשיה בכלל".

פרופ' רפאל משולם מבית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים קיבל את הפרס לשנת 2020-2019 על מחקריו פורצי הדרך לגילוי המולקולות הפעילות בצמח הקנביס, על גילוי המערכת האנדוקנבינואידית ועל חקר השלכותיה על בריאות האדם. המערכת האנדוקנבינואידית נמצאת בכל תא בגופנו ומשפיעה על היבטים רבים וחשובים בבריאות ובחולי ובהם שינה, תיאבון, כאב, דלקות, צפיפות העצם וסוכרת. פרופ' משולם הוא המדען הראשון שבודד את החומר הפסיכואקטיבי בקנביס – THC (הטטרה-הידרוקנבינול) – וקבע את מבנהו וכן את מבנה החומר העיקרי הנוסף, הקנבידיול. שני החומרים משמשים כיום בתרופות בשם סאטיבקס ואפידיולקס. מחקריו הרבים של פרופ' משולם ותגליותיו החלוציות סיפקו אופק טיפולי במגוון רחב של מחלות ומצבים פתולוגיים, ובכך שיפרו את רווחת האנושות. בין השאר הובילו מחקריו לפיתוח טיפולים חדשניים בכאב, באפילפסיה ובטרשת נפוצה. פרופ' משולם הודה לנשיא הטכניון ולוועדה שבחרה את הזוכים בפרס הארווי ואמר כי "בסופו של דבר, הפרס הוא הוקרה לקבוצת המחקר שלי. הגילויים שלנו, הנוגעים להשפעת מולקולות קנביס על מערכת העצבים ההיקפית והמרכזית, הובילו לשורה של מחקרים ברחבי העולם, ואני מאמין שמחקרים אלה יובילו לפיתוח טיפולים במגוון רחב של מחלות".

פרופ' ג'יימס רייס מבית הספר להנדסה ולמדעים יישומיים באוניברסיטת הרווארד, שקיבל מהטכניון תואר דוקטור לשם כבוד בשנת 2005, קיבל את הפרס לשנת 2021-2020 על תרומתו הנרחבת והמתמשכת לתחומים של מכניקת החומרים וגיאופיזיקה, על פיתוח אינטגרל J ועל מנהיגותו שהרחיבה את הידע האנושי לגבי חיכוך ורעידות אדמה. מאז 1981 עובד פרופ' רייס באוניברסיטת הרווארד, שם הוא מכהן כפרופסור למדעי ההנדסה והגאופיזיקה. פרופ' רייס הוא מומחה במכניקה של מוצקים ונוזלים – לחץ, דפורמציה, שברים וזרימה – בהקשרים שונים ובהם סיסמולוגיה, פיזיקה של תהליכים טקטוניים ודינאמיקה של פני הקרקע. הוא עוסק במכניקה של כדור-הארץ לרבות מנגנוני היווצרות של רעידות אדמה (מחקרים שהוא עורך עם אשתו, פרופ' רנאטה דמוסקה), דינמיקה של כשלים וסדקים, צונאמי ומפולות. פרופ' רייס זכה בפרסים רבים ובהם מדליית טימושנקו ומדליית ASME (האגודה האמריקנית למהנדסי מכונות) ונבחר לחברה המלכותית של לונדון, לאקדמיה האמריקנית להנדסה ולאקדמיה הלאומית למדעים. האקדמיה למדעי ההנדסה ייסדה פרס על שמו כדי להוקיר את תרומתו למדעי ההנדסה. פרופ' רייס אמר כי "ככל שאני חושב על ההצלחות בקריירה שלי אני מבין שעיקר ההצלחה שלי קשור למזל הגדול שהיה לי עם מנטורים לאורך השנים. מתחילת הדרך שלי באקדמיה, באוניברסיטת ליהיי בפנסילבניה, זכיתי במנטורים טובים, וגם לאחר שהתמניתי לחבר סגל באוניברסיטת בראון ובהרווארד דאגתי שיהיו לי מנטורים – העמיתים שלי. לכן חשוב שנבין את חשיבות ההנחיה כחלק מרכזי באחריותנו כמדענים. באשר לתוכן המחקרים שלי – התחלתי בכשלים בחומר, נושא שעניין בעיקר גופים צבאיים, ומאחר שרציתי לעסוק גם בהקשרים אזרחיים הסבתי את המחקר שלי לתחום של רעידות אדמה ובשנים האחרונות לדינמיקה של מדפי הקרח, תופעה חשובה מאוד בהקשר הסביבתי. אני מודה מאוד לחוקרי הטכניון ששיתפו איתי פעולה במהלך השנים".