בעקבות הודעתו של חבר הכנסת ניר אורבך על פרישה מהקואליציה, והעלאת שאלת המשך הישרדותה של הממשלה, פנה (יום ג', 14.6.22) שר האוצר אביגדור ליברמן לאורבך במכתב גלוי. בפוסט שכתב בחשבון הטוויטר שלו כותב ליברמן לאורבך: "ניר זה לא משנה מה יובטח לך, על מה תחתום ואיזה ערבויות יהיו, בסוף הוא ישקר וירמה אותך".

וכך כותב ליברמן לאורבך:

"לאור עמדתך בימים האחרונים ולהזכיר את מסכת העובדות הקשורות להתנהלות נתניהו במישור הלאומי לפני שתקבל החלטה סופית. במאי 1995, נתניהו שהיה אז ראש האופוזיציה החליט להצטרף להצעת אי-אמון שהובילו המפלגות הערביות האנטי ציוניות חד"ש ומד"ע, כנגד ממשלת רבין שהובילה מהלך של הפקעת קרקעות של כ-535 דונם בירושלים בירתנו, באזור בית חנינא בצפון ירושלים לצורך הרחבת שכונת רמות ובית צפאפא בדרום ירושלים לטובת בניית שכונת גבעת המטוס. הטענה של המפלגות הערביות להגשת אי-האמון הייתה בין היתר שהפקעת הקרקעות עבור היהודים תהרוס את התהליך המדיני ותביא לקריסת הסכם אוסלו. כיהנתי אז כמנכ"ל הליכוד. כששמעתי על החלטת נתניהו להצטרף לאי אמון של חד״ש ומד״ע, ירדתי במהירות ממשרדי בקומה ה-13 במצודת זאב למשרדו של ראש האופוזיציה ויו"ר הליכוד נתניהו בקומה ה-12 והזהרתי אותו שמהלך כזה הינו שגיאה חמורה ושהליכוד ישלם מחיר יקר על ההחלטה הזאת. נתניהו הפסיק את דבריי וענה: "איווט, כשיש הזדמנות להפיל את היריב הפוליטי מהשלטון, לא חושבים פעמיים". התוצאה הסופית של מהלך זה הייתה שממשלת רבין גם לא נפלה וגם ויתרה על הפקעת הקרקעות בירושלים, והמפלגות חד״ש ומד"ע רשמו לעצמן ניצחון גדול. בינואר 1997, למרות כל הלחץ של המתיישבים נתניהו, מחליט להעביר את עיר האבות, חברון, לשליטתו של ערפאת. באוקטובר 1998, במסגרת מפגש עם קלינטון וערפאת ב׳ואי פליינטשיין׳, נתניהו מעביר חלק משטחי יהודה ושומרון לשליטה פלשתינית. בפברואר 2005, נתניהו מצביע בכנסת בעד ההינתקות וגירוש היהודים מגוש-קטיף. עם הגעתו לישראל של השליח המיוחד של הנשיא אובמה למזרח התיכון, ג'ורג' מיטשל, נפגשתי איתו במשרד החוץ וניהלנו שיחה קשה ביותר על זכותו של עם ישראל להמשיך במפעל ההתיישבות. לתדהמתי זמן קצר לאחר מכן, בנובמבר 2009 מעביר נתניהו בקבינט החלטה על הקפאת הבנייה בהתיישבות. בשנת 2011, נתניהו שיחרר מהכלא את מנהיג חמאס, המחבל יחיא סינוואר ועוד מעל אלף מחבלים עם דם על הידיים. בארבעת מערכות הבחירות האחרונות האיש יצא עם הצהרות על החלת ריבונות ישראלית על בקעת הירדן ובהמשך על כל ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. בשני המקרים הודענו מראש, אנחנו בישראל ביתנו, למרות שאנו באופזיציה נתמוך בהחלת ריבונות יהודית על בקעת הירדן ויהודה ושומרון. כך שהיה למהלך חשוב זה רוב מוחלט בכנסת. דרשנו מנתניהו להביא את הנושא להכרעת הכנסת, אך כמו תמיד הוא בסוף התחמק וברח. לפני קצת יותר משנה, יום לפני מצעד הדגלים, נתניהו שוב נכנע לטרור ולאחר אולטימטום של הג'יהאד האיסלאמי והחמאס והחליט לשנות את תוואי המסלול של מצעד הדגלים. למרות הכניעה המבישה לארגוני הטרור, מדינת ישראל ספגה רקטות על ירושלים בירתנו, וכך החל מבצע שומר חומות שבמהלכו פרצו מהומות בתוך ישראל, בעיקר בערים מעורבות. במהלך המבצע נורו לעבר ישראל כ-4,360 רקטות, נפצעו מאות ונהרגו 18 בני אדם. המהומות כללו מקרי לינץ' מזעזעים בעכו, ביפו, בלוד ובמקומות נוספים. חשוב לציין, כי תוך כדי מבצע שומר חומות, נתניהו נפגש ארבע פעמים עם מנסור עבאס בבלפור והבטיח לו את חצי המלכות. כל זה קרה במשמרת שלו. ניר זה לא משנה מה יובטח לך, על מה תחתום ואיזה ערבויות יהיו, בסוף הוא ישקר וירמה אותך. זה לא במקרה שנתניהו לא גינה את דבריה המבישים של מירי רגב: "אין כאבי בטן על מקרי אונס, נשים מוכות וחיילים". המטרה היחידה שלו היא חזרה לשלטון ולמען זה מותר הכל. אין לו שום קווים אדומים או מגבלות. ניר, אני רוצה להזכיר לך דברים שאמרת עם הקמת הממשלה: "אפשר לעשות שינוי, אנחנו רוצים שינוי, וממשלת שינוי, עם כל הקשיים והסכנות והאתגרים והמורכבויות, יכולה להיות דבר טוב לעם ישראל בעת הזאת. כדי שלא נגיע להתפרקות- אנחנו לוקחים אחריות. כדי שלא תמשיך ההתפוררות אנחנו נוהגים בממלכתיות. אלו הערכים שעליהם גדלתי". אני מצפה שיחד נמשיך לקדם את הדברים שאמרת בזמנו. העובדות לא משקרות, יש מי שפועל למען הציבור ויש מי שפועל למען עצמו."