בית המשפט אינו יכול לחייב מי שביצע עבירות ניירות ערך לשלם פיצוי - משום שמעשים אלו אינם פוגעים באדם ספציפי כלשהו. כמו-כן, לא ניתן להטיל קנס בלא הרשעה - בניגוד לעונש של שירות לתועלת הציבור. כך אומר (21.6.22) שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין. לדברי שטיין, "תוצאותיה החברתיות של הרשעה, קשות ככל שתהיינה, אינן מהוות עילה להקלה בעונשו של מי שנמצא חייב בדינו באופן המסכל את מטרות הענישה הפלילית, ובראשן גמול והרתעה". הטלת פיצוי אפשרית רק כאשר ניתן לזהות קורבן עבירה ספציפי, ואילו המדינה אינה כזאת. קיימת אומנם דוקטרינה של "המדינה כאפוטרופוס", ולפיה היא זכאית לפיצוי כמייצגת של תושביה, אך היא טרם אומצה בפסיקה הישראלית. ייתכן שבעתיד יהיה מקום לאמץ אותה, מוסיף שטיין, אך המקרה הנוכחי אינו מתאים לכך. הוא גם מציין, כי הסוגיה תלויה ועומדת בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב, וייתכן שמשם תגיע להכרעת העליון. שטיין דחה את ערעורו של רועי כהן, אשר הורשע בשימוש במידע פנים ונדון לשלושה חודשי עבודות שירות. כהן ביקש לבטל את הרשעתו, באומרו שהדבר ימנע ממנו להיכנס לארה"ב - שם עומדת רעייתו להתגורר בשנים הקרובות לצורכי לימודיה, ושם ביקש ללמוד באוניברסיטת סטנפורד. שטיין מציין שמדובר בזוג צעיר, בתחילת דרכו המשפחתית והמקצועית, ואת הישגיו המרשימים של כהן מנקודת התחלה קשה, ואומר שמדובר במקרה לא-פשוט בו הסנקציה החברתית הנלוות להרשעה פוגעת בצורה משמעותית במורשע. אולם, מדגיש שטיין, תוצאות כאלו אינן מצדיקות לפגוע בגמול וההרתעה שביסוד הענישה. בית המשפט העליון שקל בכובד ראש דרכים חלופיות, ובהן ביטול ההרשעה ולצד זאת של"צ וקנס משמעותי, או חיובו של כהן בפיצוי - אך כאמור שתי הדרכים נשללו משום שהחוק אינו מאפשר אותן. "לא נותר לנו, על כן, אלא לדחות גם את ערעורו של רועי חרף התוצאות הקשות שהרשעתו מביאה עליו; וכך אציע לחברַי לעשות - לא בלי צער", הוא מסכם. שטיין דחה גם את ערעורו של טל כהן, שהורשע באותה פרשה ונדון לתשעה חודשי עבודות שירות. "הסיבות שבעטיין היה מקום להקל בעונשו של טל זכו להתייחסות מלאה בגזר הדין, ואין בידינו להקל עם טל מעבר לכך", במיוחד לנוכח מדיניות ההתערבות המצוצמת בענישה, קובע שטיין. השופט נעם סולברג מוסיף, כי "זהו כורח המציאות, זוהי מצוות המחוקק, וכך מורה ההלכה הפסוקה: להחמיר בעונשיהם של עברייני הצווארון הלבן, בכללם עושי השימוש במידע פנים... גישת המחוקק, המחמירה באופן הדרגתי, הוטמעה אט אט בפסיקה, עקב בצד אגודל, במגמה לשרש את המכשלה המפתה, את העבירה של שימוש במידע פנים; פגיעתה רעה בשוק ההון, ביחידים ובציבור". סולברג מסיים בציטוט מפרקי אבות: "אכן, ההרשעה מעיקה, אך היא נחוצה. נדרש משקל-נגד לפיתוי לעשות שימוש במידע פנים, 'תריס בפני הפורענות'". השופט שאול שוחט הסכים עם שטיין. את רועי כהן ייצגו עוה"ד רונן מנשה וקובי רון; את טל כהן ייצגו עוה"ד אורי בר-משה, אסף ברם ואמיר ארז; ואת המדינה - עוה"ד סתיו גינת וחנה קורין.