שופט בית המשפט העליון,
יוסף אלרון, החמיר (23.6.22) פי כמה בעונשיהם של שני שודדים ביחס לעונש שגזרה עליהם שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, תמר בר-אשר. בעוד בר-אשר הסתפקה בשמונה חודשי עבודות שירות, אלרון גזר על האדי נאצר ומוחמד עלקם 18 חודשי מאסר בפועל - הן תקופה ארוכה פי 2.25 והן מאסר מאחורי סורג ובריח.
נאצר ועלקם שדדו 44,600 שקל במזומן, לאחר שנאצר ריסס גז פלפל בפניו של הקורבו ועלקם היכה אותו במקל. עלקם קיבל 2,000 שקל; נאדר נאצר, אחיו של האדי, קיבל 6,000 שקל; 34,600 שקל נותרו בידי נאצר. הם הודו במסגרת הסדר טיעון בשוד בנסיבות מחמירות - עבירה שהעונש המירבי עליה הוא 20 שנות מאסר. בר-אשר הקלה בעונשיהם בעיקר משום שעל נאדר נאצר נגזרו רק תשעה חודשי עבודות שירות במסגרת הסדר טיעון, בו ויתרה המדינה על עבירת השוד וייחסה לו רק סיוע לתקיפה לשם גניבה.
בקבלו את ערעור המדינה על קולת העונשים אומר אלרון: "המקרה שלפנינו, בשל חומרת המעשים והתכנון שקדם להם, נמנה עם המקרים המצדיקים את התערבות ערכאת הערעור, היות שהעונש אשר הושת על המשיבים מקל עמם יתר על המידה באופן שאינו הולם את חומרת מעשיהם וסוטה במידה ניכרת לקולה ממדיניות הענישה הנקוטה בידינו". הוא מזכיר את חומרתה של עבירת השוד ואומר שמדובר ב"תמונה עגומה ועבריינית" של תכנון השוד לפרטיו ופגיעה פיזית בקורבן. "הצטברות הנסיבות האמורות לעיל אינה משתמעת לשתי פנים, וברי כי מעשי המשיבים דורשים ענישה הולמת ומרתיעה".
אלרון דוחה את השימוש שעשתה בר-אשר בעקרון אחידות הענישה, שכן למרות חשיבותו - אין להשליך מהסדר טיעון אחד על הסדר טיעון אחר. נאדר הורשע בעבירה קלה יותר בשל העדר ראיות להרשעתו בשוד, בעוד האחרים הורשעו כאמור בשוד עצמו. עוד מציין אלרון, כי לקח בחשבון את נסיבותיהם האישיות של השניים ואת רצונם להשתקם, ומזכיר שערכאת הערעור אינה ממצה את הדין.
השופטים
אלכס שטיין ו
חאלד כבוב הסכימו עם אלרון. את המדינה ייצגה עו"ד שרית משגב, ואת נאצר ועלקם - עוה"ד אבנר בן-אישתי ומוחמד רבאח.