לאורך היום הציגו השופטים לסניגורים שאלות מהותיות על ליבת האישומים וההרשעות, והצביעו על הקשיים הניכרים שבפנים. כך למשל הזכיר עמית: "בחלק ניכר מהאישומים יש גם עדי מדינה, ולא רק ראיות נסיבתיות". ואילו ברון ציינה: "בית המשפט שמע שעות ארוכות את העדים והתרשם מהמהימנות שלהם". שטיין אמר לעורכי דינה של קירשנבאום: "נניח לשיטתכם שאזרח פרטי חייב כסף לחברת כנסת, וחברת הכנסת אומרת: אני אסדר לך תקציב כדי שתוכלי לפרוע את ההלוואה. איך זה עומד בדיני העונשין? כדי שהתזה שלכם תעמוד, הנדבך העיקרי הוא דאוד – ולא זימנתם אותו לעדות". בכך התייחס שטיין לדאוד גודובסקי, שהיה ראש אגף הארגון בישראל ביתנו ונדון לשבע שנות מאסר בפרשה; הוא ציין מספר פעמים, כי היה על ההגנה לזמנו לעדות והיא לא עשתה זאת – מה שמלמד שעדותו לא הייתה תומכת בגרסתה. עמית התייחס לאישומים נגד כהן, ואמר כי בנוגע אליו היה "זגזוג של גרסאות חסרות בסיס". הוא הוסיף: "מה ששייך לעולם העובדות הוא שכהן נותן כסף ל[עדת המדינה] נלי [דונוביצקי], רק משום שהיא חברה של קירשנבאום, בלי הסכם, מתעד את זה באופן מאוד משונה, מעביר סכום שאיננו עגול. יש כאן תשלום, שבלשון מאוד זהירה נקרא לו 'מוזר'. הדברים מתחברים בעולם של כסף ועובדות אובייקטיביות, ולא סיפורים מסביב". בנוגע לשוחד שקיבלה קירשנבאום (כפי שפסק המחוזי) מהחברה לפיתוח שומרון, אמר שטיין: "כל פעם שהנושא של התשלום חזרה עולה, ברור שיש מידור וחוסר רצון לשתף את האחרים". עמית אמר לע"ד גיורא אדרת: "חסר לי ההיגיון בדברים של אדוני. החל"פ במצב כספי קשה, ופתאום נזכרת שכל מה שחסר לה בחיים זה אתר ברוסית, פתאום היא מזמינה עבודות שהיא מתייקת באיזשהו מקום". שטיין הוסיף: "נותנים כסף לכל מיני גורמים שהחל"פ לא מכיר, ושהמכנה המשותף שלהם הוא קירשנבאום. הם במינוס נוראי, הם צריכים את העזרה הזאת [של קירשנבאום], אחרת הכל יקרוס". עמית ציין, כי שלושה רבעים מההכנסות של האתר הרוסי איזרוס קשורים לקירשנבאום. "אנחנו יודעים שגם [עמותת] איילים [ששיחדה את קירשנבאום] פתאום נדלקה על איזרוס. האם זו לא ראיה נסיבתית?". שטיין: "יש מכנה משותף בדמות כספים קואליציוניים, ויש עדים ויש האזנות סתר. כאשר מחברים את המכנים המשותפים האלה, התוצאה לא טובה".

בנוגע לשוחד מתנועת עזרא העולמית טוענת ההגנה, כי הייתה זו תנועת-בת של ישראל ביתנו ולכן הכספים שהעניקה לקירשנבאום היו העברה מותרת. עמית העיר, כי יש צורך בערימה של מסמכים כדי להוכיח קשר כזה – אך אם אינם בנמצא. הוא הזכיר, כי מזכ"ל עזרא העולמית, דניאל אלינסון (שהודה בפרשה) ניסה למחוק טבלת הוצאות של עזרא עבור קירשנבאום; "זה כמעט אקדח מעשן". שטיין: "גוף שמממן נסיעות וקניות לאיש ציבור שמשיג לו תקציבים – זה לא יכול להיות, מבחינת דיני השוחד. עובדה שעזרא לא מימנה דברים כאלה למי שלא משיג עבורה תקציבים ציבוריים". אדרת: "זו תהיה הרחבה מאוד קיצונית לומר שזה שוחד". ברון: "זה יהיה מאוד קיצוני לומר אחרת. זו טענה יצירתית והיא מרחיקת לכת בנסיבות. אני לא רואה בחומר הראייתי מה שמאפשר להגיע למסקנה כזאת". עמית: "באישום הזה, כמו שהחבר'ה אומרים – זה אשכרה שוחד. זה השוחד הכי פשוט שיש". בנוגע להעברת הכספים לקירשנבאום מן המועצה האיזורית מגילות, אמר שטיין: "כסף שעבר מקיבוץ קליה לאיזרוס – או שמישהו בגלל החום שם איבד את שיקול דעתו, או שזה כמו במקרים האחרים". עמית: "השאלה היא למה נחתם ההסכם. איזה אינטרס יש למגילות וקומראן לחתום עם איזרוס על הסכם שאיש אינו מבין מהו ולשלם תמורת מה שאיש אינו יודע". על השוחד מעמותת איילים אמר עמית: "התחושה היא שקירשנבאום ודאוד מתייחסים לאיילים כמו קופה שלהם. זה נראה כמעט כמו סחיטה באיומים של איילים בידי דאוד". בהמשך אמר: "בכל האישומים יש גרעין שנועד לתת כיסוי [לשוחד], תמיד יש משהו. בכללי, איך כולם הבינו למי זה נועד? הם בעצמם הבינו". לעומת זאת, השאלות שהציגו השופטים לתביעה היו בעיקר בפרטיהם של כמה מן האישומים, באמירות רחוקות מאוד מן הנחרצות שאפיינה את השאלות להגנה. חלק ניכר מן השאלות היו ציטוט ותמצות של טענות ההגנה כדי לקבל תשובות עליהן, ולא משל השופטים עצמם. הדיון יימשך מחר. לקירשנבאום טענו עוה"ד גיורא אדרת ואורן אדרת; לכהן – עוה"ד אבי חימי ומשה וייס; ולמדינה – עוה"ד מאור אבן-חן ויעל שחף.