"אין להלום מצב בו כל אימת שפלוני מודה באשמתו, בין אם בדרך של חזרה מערעור על הכרעת דינו או בדרך דומה אחרת, הדבר יהווה, מניה וביה, טעם מוצדק להקלה בעונשו". כך אומר (30.6.22) שופט בית המשפט העליון, חאלד כבוב, בפסק דינו הראשון בערכאה זו. כבוב יוצא נגד נוהג נפוץ ולפיה חזרתו של המורשע מן הערעור על העונש, נתפסת לעיתים כנטילת אחריות ומצדיקה הקלה בעונשו. בכהונתו בבית המשפט המחוזי בתל אביב נחשב כבוב לשופט מחמיר בענישה, והקו שלו קיבל ככלל גיבוי של בית המשפט העליון. כבוב מזכיר את פסיקתו של השופט חיים כהן, ממנה עולה, כי "עלינו להבחין בין שאלת כנות החרטה, המבוססת ככלל על אדנים מצפוניים-מוסריים; ובין שאלת טעמי החרטה, שלא מן הנמנע כי יסודה באינטרס אישי זה או אחר, תוך הבנה כי התשובות לשאלות אלו דרות בכפיפה אחת, מבלי שהתשובה למי מהשאלות יש בה, ככלל, כדי לבטל את רעותה לחלוטין". כבוב מוסיף: "בצד האמור, ואף על-פי שאין אנו בוחנים כליות ולב, ומבלי להפחית בחשיבות הרבה שבלקיחת אחריות על המעשים, בפרט כלפי נפגעי עבירות מין, סבורני כי אין להלום מצב בו כל אימת שפלוני מודה באשמתו, בין אם בדרך של חזרה מערעור על הכרעת דינו או בדרך דומה אחרת, הדבר יהווה, מניה וביה, טעם מוצדק להקלה בעונשו. למותר לציין, כי הדברים מקבלים משנה תוקף מקום בו המערער חוזר בו מערעורו לאור ולאחר שבית המשפט כבר הביע דעתו שאין בכוונתו לקבל את ערעורו, כבענייננו. התנהלות שכזו משליכה באופן ישיר על שאלת טעמי החרטה, והדברים ברורים". המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופטת ענת ברון הסתייגו מאמירתו של כבוב. פוגלמן אומר: "אין לשלול את האפשרות כי בנסיבות מתאימות, ניתן לייחס משקל לחזרת במערער מערעורו על הכרעת הדין כאשר דנים אנו בערעורו על גזר הדין". הוא וברון מציינים, כי אין צורך לקבוע מסמרות בנושא בתיק שלפניהם. כבוב דחה את ערעורו של אדם שהורשע בביצוע עבירות באחותה של מי שהייתה אז בת-זוגו ונדון ל-8.5 שנות מאסר. בדיון בבית המשפט העליון הוא חזר בו מהערעור על ההרשעה, אך השופטים החליטו פה אחד שבמקרה זה - הדבר אינו מצדיק הקלה בעונש. את המערער ייצגו עוה"ד אלון קריטי ומור עטייה, ואת המדינה - עו"ד אופיר ביתן.