מגדל יעקב נמרודי, שמקימה חברת הכשרת היישוב במתחם בית מעריב בתל אביב, יהיה בן 42 קומות ולא בן 60 קומות כפי שביקשה הקבוצה. כך קובע סופית (יום ג', 5.7.22) שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף. הכשרת היישוב הייתה הבעלים של העיתון מעריב ונותרה הבעלים של בניינו ההיסטורי והמגרש שסביבו גם לאחר מכירת העיתון (לאלי עזור). הבניין נהרס ובמקומו ביקשה הקבוצה להקים מגדל הנושא את שמו של בעל השליטה ומי שהיה המנכ"ל שלה (אביו של עפר נמרודי, המנכ"ל הנוכחי). בשל הגובה הרב והקרבה לנמל התעופה בן-גוריון ולנתיבי הטיסה, היה עליה לקבל את אישור רשות התעופה האזרחית (רת"א) - וזו הגבילה את הגובה ל-42 קומות בלבד. המגדל המבוקש היה בגובה 256 מטר, בעוד מגבלות הבטיחות קובעות גובה מירבי של 180 מטר (מהן ניתן לחרוג בתנאים מסוימים), ולכן קבעה רת"א שיש לעמוד בהן. הוועדה המקומית תל אביב המליצה לאשר 55 קומות, כפי שביקשה הכשרת היישוב בתוכניתה המתוקנת, אך הוועדה המחוזית אימצה את עמדת רת"א וקבעה: 42 קומות בלבד. ועדת משנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, הוועדה למתחמי רעש מטוסים (מר"מ), אימצה את החלטת הוועדה המחוזית. בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת לימור ביבי) דחתה את עתירתה של הכשרת היישוב, אם כי הורתה למר"מ לקבל את חוות דעתה של רת"א לגבי האפשרות של עמידה ביעדי הבטיחות אם המגדל יוקטן. גרוסקופף דחה את ערעורה של הכשרת היישוב, וקיבל את ערעורם של מוסדות התכנון על החלק השני בפסק דינה של ביבי, כך שמר"מ לא תדון שוב בתוכנית.

לא להפוף את ההחרגה לכלל

גרוסקופף דוחה את טענתה של הכשרת היישוב, כאילו מנהל האגף לתשתיות תעופתיות ברת"א, מוטי שמואלי, היה מצוי בניגוד עניינים בהיותו נציג משרד התחבורה במר"מ. לרשות אין עניין ישיר בתוכנית, מדגיש גרוסקופף, אלא תפקידה לשמור על בטיחות הטיסה; ובוודאי שלא נפל כל פגם בהתחשב בעובדה ששמואלי רק הביע את עמדתה ולא השתתף בהצבעה (על-פי דרישתה של הכשרת היישוב). עוד דחה גרוסקופף את הטענה לפיה מר"מ התפרקה משיקול דעתה והעבירה אותו לרת"א. העמידה בתנאי הבטיחות היא דרישה סטטוטורית לאישור תוכניות בנייה רלוונטיות, מר"מ מחויבת להיוועץ ברת"א - אך ההחלטה הסופית מצויה בידיה. גם אין מקום לאשר כעת את החריגה ולאפשר בהמשך למנוע אותה בשלב היתר הבנייה, כפי שהציעה הכשרת היישוב; העובדה שקיימת דרך פעולה חילופית אינה מחייבת את מוסדות התכנון לצעוד בה. בקבלו את ערעור מוסדות התכנון אומר גרוסקופף, כי בחלק זה של פסק הדין במחוזי קיימים שלושה קשיים. רת"א עמדה בחובת ההנמקה בצורה נרחבת ומפורטת, הנהירה גם להדיוטות. אין מקור בדין לחייב את הרשות לומר לא רק מה לא ניתן לבנות, אלא גם מה כן ניתן. וחיובה של הרשות לספק פרה-רולינג בדבר החריגה אותה תתיר, הופך את ההחרגה לכלל ועלול לפגוע במעמדה הבינלאומי של ישראל. הכשרת היישוב חויבה בתשלום הוצאות בסך 100,000 שקל. השופטים ניל הנדל ונעם סולברג הסכימו עם גרוסקופף. את הכשרת היישוב ייצגו עוה"ד ענת בירן, אפרת לרנר, רון נבון ונרי ירקוני; את מוסדות התכנון ייצגה עו"ד תהילה רוט; ואת עיריית תל אביב - עו"ד רויטל אטיאס.