ניתן לבטל הסכם פשרה בתביעה ייצוגית שקיבל תוקף של פסק דין, אך זאת רק במקרים חריגים שבחריגים, ועוד פחות מאשר בהליכים אזרחיים אחרים. כך קובעת לראשונה (5.7.22) שופטת בית המשפט העליון, ענת ברון. ברון מציינת, כי חוק תביעות ייצוגיות אינו קובע האם וכיצד ניתן לבקש את ביטולו של פסק דין בהליך זה, במיוחד כאשר מדובר באימוצו של הסכם פשרה בין הצדדים - אך ניתן להקיש מהקביעות בחוק ובפסיקה לגבי הליכים אזרחיים אחרים. אחת העילות תהיה כאשר נפל פגם מהותי ביסוד ההסכמה על הפשרה; ברון משאירה פתוחה את השאלה האם גם פגם דיוני מהותי יאפשר לבטל את ההסכם. אולם, מדגישה ברון, "דיון בבקשה לביטול הסדר פשרה ייצוגי שאושר בפסק דין חלוט מחייב זהירות יתרה וריסון שיפוטי מצד בית משפט. ומכאן, שאין להיעתר לבקשות ממין זה אלא במשורה, בגדר חריג שבחריגים. שכן בשונה מהליך אזרחי 'רגיל', הפשרה הייצוגית נדרשת לצלוח משוכה גבוהה עד מאוד ושורה של תחנות 'פיקוח', בטרם אישורה בפסק דין על-ידי בית משפט". הללו כוללים פיקוח הדוק במיוחד מצד בית המשפט, קבלת חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, אפשרות להגשת התנגדויות להסכם ומינוי אפשרי של בודק לבחינת ההסכם. עוד קובעת ברון, כי בקשה שכזו יכולים להגיש מי שהיו צדדים להסדר (התובע, בא-כוחו והנתבע); היועץ המשפטי סבור שזכות זו קיימת גם לחברי הקבוצה, אך ברון אינה קובעת זאת. היא ממשיכה ואומרת כי את הבקשה יש להגיש לבית המשפט אשר דן בתביעה המקורית ואישר את הסכם הפשרה. על בית המשפט לשקול בראש ובראשונה האם הביטול ישרת את טובתם של חברי הקבוצה, עד כמה הפגם הנטען פגע בהם, עד כמה הביטול יפגע בנתבע והאם ניתן יהיה להחזיר לו את הפיצוי שכבר שילם. ברון קיבלה את ערעורה של חברת פסגות על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת שושנה אלמגור) וקבעה, כי פסק הדין שניתן ב-2012 בתביעתו של חיים אופיר נגדה יישאר על-כנו. אופיר, עובד בחברת פז, היה עמית בקופת הגמל גדיש אותה מכר בנק הפועלים לפסגות. הוא טען שהאחרונה העלתה שלא כדין את דמי הניהול מ-0.25% ל-0.8% משווי נכסיו של כל עמית. על-פי הפשרה שאישר בשעתו בית המשפט, פסגות פיצתה את חברי הקבוצה ב-1.15 מיליון שקל ואופיר קיבל 50,000 שקל. ב-2013 ביקש אופיר להגיש מחדש את התביעה, בסך 140 מיליון שקל, בטענה שגילה מכתב ולפיו בנק הפועלים התחייב שדמי הניהול של עובדי פז יהיו 0.25% לצמיתות. כאמור, אלמגור אישרה את הבקשה, אך ברון קבעה שבקשתו של אופיר אינה עומדת בתנאים שציינה ואינה אחד מאותם מקרים חריגים ביותר בהם ניתן לפתוח מחדש הסכם פשרה בתביעה ייצוגית. אופיר חויב בתשלום הוצאות בסך 50,000 שקל. השופטים בדימוס ניל הנדל וג'ורג' קרא הסכימו עם ברון. את פסגות ייצגו עוה"ד איל רוזובסקי, עדי קופל-אביב ומאור ליברמן, ואת אופיר - עוה"ד צבי כהנא ואורי שמש.