ועדת החוץ הביטחון קיימה (יום ג', 5.7.22) דיון בסוגיית מימון בתי הלוחם על-ידי המדינה. יו"ר הוועדה, ח"כ רם בן-ברק, פתח את הדיון ואמר: "אנחנו אומנם בפגרת בחירות, אבל נמשיך לעשות ככל יכולתנו כדי לקדם את יישום רפורמת נפש אחת במלואה. יש רבים שמחכים ליישום, וכל מי שזקוק למענה צריך לקבל אותו. "לצד הרפורמה, יש את פעילות בתי הלוחם, שחלק גדול מדי מתקציבם מגיע מתרומות, והקורונה הביאה לירידה בתרומות ומכאן גם לקושי בקיום הפעילות. העלתי הצעת חוק פרטית, שהפכה להצעת חוק ממשלתית, כדי להעלות את נפח התקצוב מהמדינה והורדת התלות בתרומות, אך הצעת החוק נתקלה בהתנגדות של משרד המשפטים. מטרת הדיון היא לפתור את הבעיות, כדי לאפשר המשך מתן שירות טוב ככל שניתן לכלל נכי צה"ל". דן נימני, רפרנט ביטחון באגף התקציבים במשרד האוצר, אמר כי "הדיון אינו על גודל התקציב, שלפני 'נפש אחת' עמד על 25 מיליון שקל, ולאחריה שולש ל-75 מיליון שקל, הנמצאים בבסיס תקציב הביטחון, אלא אופן המימוש שלו". עו"ד קובי זכאי, נכה צה"ל: "אוכלוסיית נכי צה"ל הולכת ומתבגרת, ולרובם אין נגישות מספקת לבתי לוחם, ולכן רבים אינם נהנים מהם. כל הסדר תמיכה צריך להבטיח שוויוניות, כך שגם פעילות בתי הלוחם וגם פעילויות דומות במקומות בהם אין בתי לוחם ימומנו, אבל אין סיבה בתהליך לממן ארגון וולונטרי כמו ארגון נכי צה"ל ואת הפעילות שלו". עו"ד אייל בן שושן, יועץ משפטי לארגון נכי צה"ל: "אין שאלה משפטית לגבי התקציב, אלא רק לגבי המימוש. לארגון נכי צה"ל אין כלום זולת בתי הלוחם, ומחוזות הארגון, היושבים בבתי הלוחם. כל פעילות יוצאת מבית הלוחם, אבל הם לא ישות משפטית נפרדת, אלא פעילות בתוך ארגון נכי צה"ל. אדגיש, לגבי היקף התקצוב, שבפועל הוא כ-30 מיליון השנה, כי לא ניתן לממש את כל ה-75 מיליון. השאיפה שלנו היא להגיע למצב שחצי מתקציב הארגון יגיע מהמדינה, והחצי האחר מדמי חבר ומתרומות". עו"ד חנן ארליך, מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: חשיבות הנושא ועצם הצורך בפעילות מוסכמים על הכל. התנגדות העיקרית שלנו להצעת החוק נוגעת בעיקרה לאופן העברת התקציב ויעדו, שכן היא פוגעת בעקרון השוויון ובהסדר שקבוע בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב לגבי תמיכות במוסדות ציבור. "הרעיון הבסיסי הוא לאפשר לכל מי שעוסק בתחום מסוים, ועומד במבחנים אובייקטיבים שוויוניים, לקבל תמיכה, ולמנוע מצב של בלעדיות תמיכה בגוף אחד. אנחנו באופן עקבי סוברים שלא ניתן לאפשר חקיקה ייחודית לתקצוב ישיר של גוף כזה או אחר, להוציא כמה חריגים שקבע בעבר המחוקק, והיום אף היינו מתנגדים לחריגים אלה".

תאגיד סטטוטורי

ח"כ נירה שפק: קשה לי עם הגישה הזו, כי הדיון הזה אמור להיות לגבי איך כן מבצעים משהו שכולם מסכימים על חשיבותו, ולא איך לא עושים. באנו למצות את התהליך לא להקשות עליו. ח"כ מיכל רוזין: יש מגמה של משרד המשפטים והמדינה, בעשור האחרון, לדלל את מבחני התמיכות, וללכת על מיזמים משותפים, בהם המדינה משווה תקציב בשיטת מאצ'ינג, או בשיטה של מכרזים וקביעת ספק יחיד. מבחני התמיכות לא הוכיחו את עצמם במהלך השנים, הם אפשרו כניסת ארגונים לא מספיק טובים לאורך הזמן, ולכן אינני מבינה את ההתעקשות על מסלול זה, ודאי במקרה זה. מה מונע מכם משפטית להכריז על ארגון נכי צה"ל כתאגיד סטטוטורי? או להעביר אותם ממבחני תמיכות למיזם משותף או ספק יחיד? תמפה לנו את הדרך. עו"ד ארליך: "אפשר להקים תאגיד על-פי חוק לטובת חריג תמיכות - כמו יד ושם, במקרה של פעילות ממלכתית ומוסדרת בחוק, אבל צריכה להיות הצדקה להפוך עמותה לתאגיד סטטוטורי. זה כמובן מחייב, לצד זכויות כמו תקצוב, גם חובות של ממשל תאגידי, נציגי ממשלה במועצת הגוף ועוד דברים. "לגבי אפשרות מימון תואם (מאצ'ינג), שם מדובר על רכש לפי דיני המכרזים. זה דורש הכרעה ראשונית האם הפעילות שבאים לממן צריכה להיות נרכשת, או נתמכת, ואם נרכשת, יש חובת מכרז פומבי. "יש גם מקרים שבחקיקה נקבעה העברה של גופים למימון דרך תקנות במקום דרך תמיכות, אבל למעשה אלה אותם מבחנים שמוחלים בשני המקרים, וגם שם לא מגדירים גוף ספציפי, אלא פעילות מסוימת, בין אם זה מכינות קדם צבאיות, או גנים בוטניים מוכרים, מבלי לנקוב בשם של מכינה או גן ספציפיים בשום שלב. "אנו סבורים כי במקרה שאנו דנים בו, שהוא עידוד פעילות קיימת, של ארגון אחד, נכון יהיה לבצע זאת תחת מבחני התמיכות בהסדר סעיף 3א". עו"ד הדר בר שלום, מצוות הייעוץ המשפטי לוועדת החוץ והביטחון הציעה אפשרות נוספת - שהכנסת תקבע בחקיקה שהיא מממנת את הארגון. "אתם מדברים על חקיקה של מעבר מתמיכות לתקנות, מה שאומר ששר כן יכול להחליט שהוא מממן ארגון כזה, אבל מסרבים להעלות אפשרות של הכרעה ערכית של בית נבחרי הציבור, שיחליטו שהדבר ראוי ונכון בעיניהם". יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ רם בן ברק, סיכם: "יש תמיכה בכנסת מקיר לקיר בעיקרון שבבסיס הצעת החוק, קואליציה ואופוזיציה כאחד, אבל אנו שואפים שהוא יעבור בהסכמה של כולם, ולכן אני מבקש כי הייעוץ המשפטי לוועדה, יישב עם נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה, משרד הביטחון, משרד האוצר וארגון נכי צה"ל בכדי להגיע לנוסחה מוסכמת להעברת החוק והתקצוב".