השכר הממוצע של עובדים בגופים הציבוריים בישראל עמד על כ-16,600 שקלים בחודש שהם עלייה של 1.2% בשנת 2020. השכר החציוני עמד על כ-10,750 שקלים. כך עולה מדוח השכר בגופים הציבוריים לשנת 2020 שפרסם (יום ד', 6.7.22) הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר נתן.
הדוח מתייחס לכ-400,000 עובדים בגופים הציבוריים, המועסקים בכ-800 גופים נתמכים ומתוקצבים ובתאגידי בריאות. הוצאות השכר של הגופים הציבוריים בשנת 2020 עלו בכ-2% והם עמדו על כ-85 מיליארד שקלים. הדוח כולל התייחסות לחברות ממשלתיות, שלטון מקומי, מערכת ההשכלה הגבוהה ולתאגידים הסטטוטוריים.
בחברות הממשלתיות הועסקו 54,666 אלף עובדים, ששכרם הממוצע עמד על 24,436 שקלים בחודש - עלייה של 2.1%. שכר עובדי הנמלים הוא הגבוה ביותר ועמד על 32,958 שקלים בחודש בממוצע. הוצאות השכר בסקטור זה עמדו על כ-19 מיליארד שקלים. הוצאות השכר של חברת חשמל, שמעסיקה 21% מהעובדים בחברות הממשלתיות, הן הגבוהות ביותר ועמדו על כ-5 מיליארד שקלים.
שיעור הנשים בחברות הממשלתיות עמד על 60%, אך שכרן הממוצע נמוך בכ-28% מהנתונים המקבילים אצל גברים. הפער המשמעותי ביותר הינו בקבוצת המונופלים הטבעיים-ממשלתיים - שם הפער נאמד בכ-32%.
בשלטון המקומי הועסקו 191,575 עובדים, בשכר חודשי ממוצע של כ-11,246 שקלים. חלקיות המשרה הממוצעת עומדת על 75% משרה לעובד. בשנים האחרונות חלה עלייה של 6% בשכר העובדים באשכול זה. עם זאת, שכרם הממוצע של בעלי השכר הגבוה - עלה רק ב1%, נוכח ההצמדה למדד המחירים לצרכן.
בגופים הציבוריים במערכת ההשלכה הגבוהה הועסקו בשנת 2020 כ-54,500 עובדים ב-32 מוסדות ושכרם הממוצע עמד על 17,740 שקלים בחודש. עלייה של 2.5% בשנת 2020. קיים פער של 17% בגובה השכר בין המכללות לאוניברסיטאות, בעיקר בשל רובד 'עבודה נוספת' שגבוה יותר באוניברסיטאות. הפער הגדול ביותר קיים בקרב עובדי הסגל האקדמי, כששכרם באוניברסיטאות עמד על 25,044 שקלים בחודש בממוצע ואילו במכללות על 19,582 שקלים בחודש בממוצע. שיעור המשרה הממוצע במערכת ההשכלה הגבוהה הוא הנמוך ביותר בגופים הציבוריים ועומד על 62%, זאת בעיקר בשל שילוב לימודים ומחקר לצד העבודה.
מספר העובדים בתאגידים הסטטורים עמד על כ-17,680, העובדים ב-58 תאגידים, ששכרם הממוצע עמד על 18,563 שקלים בחודש. בשנת 2020 חלה ירידה משמעותית במספר המשרות, בעיקר בעקבות השינוי שחל בנפח פעילות התאגידים בעקבות התפשטות בנגיף הקורונה, בין היתר, בגלל ירידה בהכנסות, ירידה במספר המבקרים במוזאונים ואתרים וירידה במספר הנוסעים בנתב"ג. כך למשל, ברשות שדות התעופה ירד מספר העובדים בכ-38%.
הדוח שפורסם היום מציין גם את השפעת הקורונה על דפוסי ההעסקה במגזר הציבורי ולפיה מספר המשרות בשירותיים הציבורים נותר ללא שינוי מהותי, למעט בקרב גופי מערכת הבריאות, לצד ירידה בהעסקה בחברות העירוניות. קיטון ההעסקה במגזר הפרטי לצד אי-שינוי בהיקף ההעסקה בגופים הציבוריים הביא לכך ששיעור המשרות הציבוריות מתוך כלל המועסקים במשק עלה בכ-1% ועומד על כ-18%, בדומה לממוצע הOECD. הוצאות השכר של הגופים הציבוריים עלו בשנת 2020 בכ-2% בלבד לעומת עליה ממוצעת של כ-4.5% בשנים 2015-2019.
בתקופת מגפת הקורונה הוביל אגף השכר והסכמי עבודה מספר הסכמים קיבוציים שאפשרו למעסיקים הציבוריים מצד אחד לשמור על רציפות העסקה של רוב עובדי המגזר הציבורי, תוך הפעלת כלים של גמישות ניהולית, ומצד שני, לצמצם את הפעילות של הגופים הציבוריים לרמה שנדרשה בצווים ותקנות לכדי הרמה הנדרשת לשמירת הרציפות השירות הציבורי.
הממונה על השכר והסכמי עבודה, קובי בר נתן, ציין עם פרסום הדוח כי בשנים האחרונות חתם משרד האוצר על מגוון הסכמים חדשניים, אשר תרמו לשיפור הפריון במגזר הציבורי. "בנוסף, משבר הקורונה אפשר לבחון כלי גמישות ניהולית חדשים בגופים הציבוריים. את הכלים האלו שכוללים, בין היתר, ניוד עובדים ושינוי הגדרות משרה - הטמענו בעסקת החבילה שנחתמה בשנת 2021 בכדי להתאים את המגזר הציבורי לשוק העבודה החדש", אמר.
