שר הפנים לשעבר,
אריה דרעי, פנה ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, וביקש ממנה לערער על פסיקתה של השופטת אפרת פינק מבית המשפט המחוזי מרכז, לפיה זוג שהתחתן בנישואים אזרחיים דרך הזום בחו"ל, יוכר כזוג נשוי לצורך מרשם האוכלוסין.
בשנת 2020 בעקבות משבר הקורונה התיר מחוז יוטה במדינת יוטה בארצות הברית רישום לנישואים אזרחיים באמצעות "זום", מבלי לצאת מהבית, אף למי שאינם תושבי ארצות הברית. ההחלטה יצרה פתח לכל מי שמבקש להירשם כנשוי, גם במדינת ישראל, לעשות כן בעלות מינימלית, במהירות ומבלי לצאת מביתו ומדינתו. בחסות משבר הקורונה התקבלו החלטות רבות שנועדו להקל על התושבים באמצעות הפיכת שירותים לזמינים דרך האינטרנט.
רצינות מינמאלית "להחלטה זו השלכות קשות ביותר, הן ביחס ל'נישואי הזום' והן בהיותה כובלת את ידי רשות האוכלוסין ומשרד הפנים לדין המקל והמתיר ביותר בעולם", הזהיר דרעי.
"הקביעה לפיה על משרד הפנים להכיר בנישואים שנערכים בחו"ל מתבססת על הנחת רצינות מינימאלית ועל יכולתו של המשרד לבחון את הכללים לנישואין במדינות אחרות ובמקרים המתאימים להרים דגל אדום". במכתבו למיארה, פירט דרעי את הגיבוי המשפטי שקיבל לפעולותיו: "סברתי אז בכובעי כשר הפנים, ואני סובר כך גם היום, כי אין להסכים שרישום לנישואין יהיה אחד מאותם שירותים שמבוצעים מרחוק במדינה זרה, ללא מפגש והסבר כהלכה על משמעות ההליך. להחלטה להינשא השלכות רבות על הפרט ולרישום הנישואין השלכות על החברה והמדינה. לרישום לנישואין נלוות זכויות שונות, כלכליות, סוציאליות ואחרות, וראוי לדרוש 'דמי רצינות' מזוגות המבקשים להירשם כנשואים. אין זה מקרה שרוב מדינות ארצות הברית והעולם המערבי החליטו שלא להקל בדרישות הנישואים כפי שהוחלט במחוז יוטה. בגין סיבות אלו החלטתי כשר הפנים להורות לרשות האוכלוסין שלא לרשום זוגות שהתחתנו ב'נישואי זום' בישראל, זאת לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה דאז ד"ר מנדלבליט והיועץ המשפטי לרשות האוכלוסין שלא סברו שיש בהחלטה זו פסול משפטי והסכימו להגן עליה בהליכים משפטיים עתידיים".
לאפשר דיון רחב דרעי הדגיש כי במקרה זה, "הנישואין נערכו לכל עניין ודבר במדינת ישראל, בה שהו שני בני הזוג בשעת ה'נישואין' ובה הם מבקשים לממש את נישואיהם". לדבריו, "הפסיקה מיום שישי מחלישה את יכולת המדינה לעצב את דיני הנישואין בה ומאפשרת לכל אדם לעקוף את הדין הפנימי הישראלי מבלי לצאת מ
הארץ. בנוסף,
לא ייתכן כי החלטות הרות-גורל על אופיה וצביונה של מדינת ישראל תתקבלנה בדן יחיד של שופטת נכבדת ככל שתהיה, במינוי זמני במחוזי, ומבלי שהרכב מורחב של שופטים ידונו בכובד ראש בהשלכות החלטתה זו. אף אם ההחלטה ניתנה בסמכות בוודאי שהיא איננה עולה בקנה אחד עם האופן הרצוי להכרעה בסוגיות משמעותיות אלה".
"אומנם איני מכהן עוד כשר הפנים אך כמי שמכיר את המערכת ואת מרשם האוכלוסין לפני ולפנים, וכמי שגייס את המערכת הן של משרד הפנים והן הייעוץ המשפטי לפני כשנה וחצי לעמוד בפרץ כגוף אחד ולסרב לרשום את הנישואין, זוהי חובתי להתריע כעת על הסכנה בפסיקה החדשה.
אני קורא לך ומבקש, כשר הפנים לשעבר ומי שקיבל את החלטה החשובה והנכונה שלא להכיר
ב'נישואי הזום', להגיש ערעור בזכות על החלטת השופטת פינק לבית המשפט העליון ולאפשר דיון רחב ועמוק יותר בהשלכות החלטת השופטת ובתנאים לאישור נישואים שנערכו (או במקרה זה - שלא נערכו) בחוץ לארץ", דבריו.
בנוסף לפסק הדין שניתן עתה, הגישה גם עמותת חדו"ש מספר עתירות בנושא הממתינות להכרעה של בתי המשפט המנהליים בירושלים ובתל אביב. חדו"ש מייצגת תשעה זוגות של ישראלים שנישאו בדרך זו, על-פי חוקי מדינת יוטה שבארה"ב, וכן שני ראשי קהילות רפורמיים ביוטה אשר השיאו זוגות ישראלים באמצעות התוועדות מרחוק.
עו"ד אורי רגב, מנכ"ל חדו"ש, אמר כי הוא מצפה שרשות האוכלוסין תכבד את הפסיקה ותרשום את הזוגות שבעניינם הגישה חדו"ש עתירות לרישומם כנשואים והממתינות להכרעת בתי המשפט בירושלים ותל אביב. לדבריו "נישואי יוטה מהווים הזדמנות עבור מאות אלפי הזוגות הישראלים שאינם יכולים או אינם רוצים להינשא דרך הרבנות וחדו"ש תמשיך להאבק על חרות הנישואין לכל ישראלי. נישואי יוטה הם פתרון זמני עד שיהיה חוק נישואים אזרחיים בישראל שיתקן את המציאות בה ישראל היא הדמוקרטיה היחידה בעולם שמונעת מאזרחיה את הזכות להתחתן".
