בית הדין הרבני בפתח תקוה חייב אישה חרדית לקבל גט, לאחר שהעלילה על בעלה כאילו פגע מינית בבתם הילדה. הרב אריאל ינאי ציין, כי מדובר בעלילה קשה במיוחד משום שבני הזוג הם חרדים. הגט ניתן בשבוע שעבר. האישה הגישה ביולי שעבר תביעת גירושין ובה העלתה טענות קשות כלפי הבעל, בין היתר - כאילו פגע מינית בבתם (הזוג היה נשוי חמש שנים, כך שמדובר בילדה רכה). אולם, לאחר זמן מה ביקשה האישה לבטל את התביעה בטענה שעורך דינה (ששמו נמחק מפסק הדין) הגישה אותה שלא מדעתה והעלה נושאים שהצניעות יפה להם. על כך מעיר הרב ינאי שזוהי טענה מופרכת, שכן לתביעה צורף ייפוי כוח שנתנה האישה לעורך דינה. בדיון בבית הדין במרס השנה סירבה האישה לומר האם ברצונה להתגרש, ובאותו חודש הגיש הבעל תביעת גירושין. הוא ציין שהמשטרה סגרה את התלונה נגדו, שגורמי הרווחה מצאו שאין יסוד לטענות ושהוא ומשפחתו עברו "מנת סבל גדולה, בושות ובזיונות" בשל האשמות השווא מצד האישה. בית הדין ביקש וקיבל חוות דעת של הפסיכיאטרית פרופ' רחל לב-ויזל, אשר קבעה שאין כל אישוש להאשמות מצד האישה, וההפך הוא הנכון - "האב משמש עבור הילדים משענת ביטחון קיומי". לגבי האישה מצאה לב-ויזל, כי מצבה הנפשי קשה - אולי בשל התעללות בילדותה - והיא אשר עלולה לסכן את שני הילדים. הרב ינאי אומר (19.6.22): "מקריאת דברים קשים אלה עולות מחשבות נוגות אודות הסבל והבושות שהאב ובני משפחתו נאלצו להתמודד עימן בתקופה האחרונה. ההתמודדות כאן קשה שבעתיים מאחר שמדובר במשפחה חרדית (הבעל אברך כולל). חשיפת פרשייה כעורה זו בקרב המשפחות המורחבות של הצדדים, ובקרב הקהילה החרדית, יוצר קושי עצום של התמודדות". בני הזוג מצויים במצב בו יש לחייב אותם להתגרש, אומר הרב ינאי, ועובר לדון בשאלת העילה לגירושין. הוא מבחין בין שם רע של אחד מבני הזוג הנובע ממעשיו, לבין יצירת שם רע באמצעות עלילות שווא של אחד מהם כלפי משנהו. המקרה הראשון מחייב גירושין, ואילו המקרה השני אינו עילת גירושין, כי כאשר קיים סכסוך בין בני הזוג - הסביבה אינה מקבלת כדבר אמת את ההאשמות. המצב שונה במקרה זה, בו האישה הגישה תלונות שווא לרשויות המוסמכות ולכן יש להגדיר אותה כ"עוברת על דת": "שני הצדדים- הבעל והאישה - הם בני הציבור החרדי (הבעל אברך כולל) וחיים במסגרת קהילתית מסודרת. השאת שמו הרע של הבעל בקרב בני קהילתו ובקרב המשפחות המורחבות של שני הצדדים (באמצעות תלונות שווא במשטרה ובלשכת הרווחה בדבר פגיעה מינית) הוא מעשה מובהק של עוברת על דת. הַשָּאַת שמו הרע של הבעל בדברי כיעור אלה בקהילה חרדית שכולם יודעים על כולם, והכל יודעים על הכל (בפרט כשהדברים הוגשו בתלונות במשטרה, ברווחה ובערכאות המשפטיות - צווי הגנה ודיוני משמורת) הרי זה כשפיכת דמים ממש, אם לא גרוע מכך". הרב יגאל לרר והרב בן-ציון רבין הסכימו עם הרב ינאי. את הבעל ייצגו עוה"ד יאיר שיבר ודורון שיבר.