השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, פנתה (יום ב', 17.7.22) במכתב לשרת האנרגיה, קארין אלהרר ולשרת הפנים, איילת שקד, ובו צירפה את עמדת המשרד להגנת הסביבה בעניין המשך קידום אנרגיית רוח בישראל. לדברי השרה, יש להימנע מקידום תוכניות חדשות של טורבינות רוח בשלב זה ולמשך 5 שנים הקרובות - וזאת לאור קצב קידום הקמת הטורבינות המאושרות, הרגישות האקולוגית הרבה באזורים שבהם אושרו תוכניות ומחסור בידע לגבי היעילות של משטרי ההפעלה למניעת פגיעה בבעלי כנף.
"קידום אנרגיה נקייה ומתחדשת מצוי גבוה מאוד בסדרי העדיפות של המשרד להגנת הסביבה, אך בצידו גם השמירה על השטחים הפתוחים והטבע בישראל, שלא פחות חשובים על-מנת להתמודד עם משבר האקלים ולהיערך אליו", ציינה השרה. "הרי, על-מנת לצמצם את אחוז גזי החממה באטמוספרה ולמנוע את המשך ההתחממות, מלבד צמצום הפליטות המעשית, יש לוודא שאנחנו לא פוגעים בגורם שסופח את הפליטות, שהוא הטבע. מסיבה זו, ועוד, המשבר האקלימי והמשבר האקולוגי מחוברים יחדיו, ולא ניתן להפריד ביניהם. פתרון שנועד לפתור בעיה אחת על-ידי יצירת בעיות אחרות, אינו פתרון אמיתי. בוודאי כך, כשפוטנציאל אנרגיית הרוח בישראל זניח יחסית, לעומת פוטנציאל הפגיעה בטבע, שהוא גבוה".
פגיעה בבעלי כנף החורגים מערכי הסף בישראל פועלות כיון מספר חוות טורבינות רוח: חווה ברמת סירין ובה 14 טורבינות בגובה כ-75 מטר, וחווה במעלה גלבוע ובה 17 טורבינות בגובה כ-65 מטר. חווה נוספת היא חוות עמק הבכא, שבה כ-35 טורבינות בגובה של כ 136 מטר והיא פעילה מינואר 2022. בנוסף מתוכננים לקום עוד כ-15 מתחמי טורבינות רוח בינוניות וגדולות הכוללות כ-200 טורבינות, העתידות לספק כ 600 MW על שטח של כ-1,150 דונם. הטורבינות המתוכננות היום, רוח בראשית ועמק הרוחות מגיעות לגובה של עד כ-180 עד 200 מטר. על-פי היעד הממשלתי שנקבע ל-730 מגה-וואט, כבר היום, התוכניות הקיימות והמקודמות מהוות מעל 80% מפוטנציאל אנרגיית הרוח בישראל.
מאז החלה פעילותן של החוות בשנת 2016, הצטברו נתונים המלמדים על פגיעה בבעלי כנף רבים אשר חורגים מערכי הסף שנקבעו בתמ"א 41 (תיקון 9 של תמ"א 1) כתוצאה מפעילות הטורבינות, ביניהם מינים הנמצאים בסכנת הכחדה חמורה בישראל וברמה העולמית.
עצירה ל-5 שנים: פרק הזמן שדרוש לאיסוף מידע מספק במשרד להגנת הסביבה מעריכים כי עצירת קידום תוכניות הקמת טורבינות רוח למשך 5 שנים הינו "פרק הזמן שהמשרד מעריך שניתן במסגרתו לאסוף מידע מספק על ההשפעות האקולוגיות של חוות טורבינות".
במשרד מבהירים כי בפרק הזמן הזה יש צורך לבצע ניטורים בכל החוות המוקמות, תוך בחינה מעמיקה של ההשפעות של טורבינות רוח ולבסס את הידע שיצטבר על היעילות של משטרי הפעלה במניעת הפגיעה בבעלי כנף ובכלל זה בחינת ההשפעות המצטברות במרחב על מצבן של אוכלוסיות בעלי כנף והמערכות האקולוגיות. כל זאת, טרם ההחלטה על קידומן של תוכניות חדשות.
"מדינת ישראל צריכה להשקיע את עיקר משאביה ומחקריה בניצול יעיל של אנרגית השמש ואגירתה קרוב לנקודות הצריכה", ציינה גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, בעמדה המקצועית שצורפה למכתב השרה. "פיתוח אנרגיית הרוח בישראל צריך להישאר מוגבל בהיקפו, ולהיעשות בזהירות רבה. המשרד קורא לעצור את קידום התוכניות החדשות לטורבינות רוח ולנטר את ההשלכות האקולוגיות והשפעות הרעש של החוות שכבר הוקמו, וכך באמצעות הרחבת בסיס הידע, ניתן יהיה לקבוע האם וכיצד להמשיך לקדם תוכניות לטורבינות רוח בישראל".
