שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל אגמון-גונן, ביטלה (יום ד', 20.7.22) שניים משלושת סעיפי האישום בפרשת בזק. הנאשם המרכזי בפרשה הוא בעל השליטה לשעבר, שאול אלוביץ (המואשם גם במתן שוחד לבנימין נתניהו בתיק 4000). משמעות ההחלטה היא ביטול שניים משלושת האישומים נגדו; וביטול כל האישומים נגד אור אלוביץ (בנו של שאול), שהיה דירקטור בבזק; מי שהייתה מזכירת החברה, לינור יוכלמן, ויועץ החברה, עמיקם שורר. כתב האישום עוסק בשתי עסקות בעלי עניין בהיקף של מאות מיליוני שקלים שביצעו בזק ואלוביץ בשנים 2017-2013: מכירת השליטה בחברת Yes מחברת יורוקום שהייתה בבעלותו המלאה של אלוביץ לבזק הציבורית; ורכישת שירותי לווין בידי Yes מחברת חלל שהייתה גם היא בשליטתו הפרטית של אלוביץ. האישום הראשון, אותו הותירה אגמון-גונן על-כנו, מייחס לאלוביץ ולבכירי Yes באותה עת פעולה מרמתית, שנועדה לנפח את שוויה של החברה וכך להעלות את התמורה שתקבל יורוקום. החלטתה של אגמון-גונן נוגעת לאישומים השני והשלישי. בשניהם נטען, כי יוכלמן ושורר הדליפו לשאול ואור אלוביץ מידע מתוך דיוני הוועדות הבלתי-תלויות שהקימה בזק כדי לבחון את שתי העסקות, מאחר שמדובר בעסקות בעלי עניין. בכך, טוענת המדינה, ביצעו הארבעה עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (שכן ידעו לאן הרוח הנושבת ובהתאם לכך הגישו את העסקות לאישור הדירקטוריון והאסיפה הכללית) ושל מרמה והפרת אמונים בתאגיד. אולם, אגמון-גונן קיבלה את הטענה המקדמית לפיה כתב האישום אינו מגלה עבירה. תחילה קובעת אגמון-גונן, כי אין מקור חוקי לחובת הסודיות של דיוני ועדות בלתי תלויות מסוג זה. "'קביעה' של המאשימה, ללא כל מקור לחובת הסודיות כביסוס לאשמה מהווה הנחת המבוקש, ולא ניתן להתבסס עליה, כדי לדחות את הטענה שכתב האישום אינו מגלה אשמה. לאור האמור אין מקום לקיים הוכחות בעניין זה, שכן העובדות המיוחסות לנאשמים באישום השני והשלישי ברורות... כיון שחוק החברות קובע כללים ברורים לעניין מידור בעלי עניין מהליך אישור עסקות בהן יש להם עניין אישי, לא ניתן להסיק מקביעה זו של דירקטוריון החברה, גם בהנחה שתוכח, על איסור העברת מידע שהגיע לוועדה או על סודיות דיוניה".

אין מקור בדין לטענת הסודיות

לדברי אגמון-גונן, "המאשימה, בעובדות כתב האישום (להבדיל ממסקנותיה), אינה מצביעה על מקור כלשהו - בדין, בהחלטות האורגנים של החברה ואף לא בנוהלים שקבעה הוועדה - המטיל חובת סודיות בנוגע לעבודת הוועדות הבלתי תלויות וחיסיון התכנים מפני בעלי העניין. בהעדר חובה כאמור, המצג לפיו בעלי העניין יהיו ממודרים מעבודת הוועדה, אינו נסתר בקבלת החומרים על ידם. זאת, בעיקר לאור הוראות חוק החברות המחייבות את מידורם (אי השתתפות והצבעה בישיבות), הוראות שאינן מתייחסות למידע או לפרוטוקולים שנדונו בהם". העובדה שהתביעה טענה שחובת הסודיות נובעת מהשכל הישר, מלמדת שאין לה מקור אחר - מעירה אגמון-גונן. מאחר שלא היה איסור להעביר לאלוביץ מידע מדיוני הוועדות, ממילא הוא לא קיבל במרמה את אישור הדירקטוריון והאסיפה הכללית לשתי העסקות. ואילו עבירת המרמה והפרת האמונים לא מתקיימת, שכן לא מתקיים היסוד העובדתי שלה ולא נגרם נזק לחברת בזק - קובעת אגמון-גונן. מאחר שכאמור דיוני הוועדות לא היו סודיים, לא הייתה מרמה; ולא היה ניגוד עניינים בין היותם של הנאשמים נושאי משרה לבין קבלת התכנים מן הדיונים. ומאחר שהעסקות נבדקו לעומקן בידי הוועדות וקיבלו את האישורים הדרושים, לא נגרם לבזק כל נזק מהעברת המידע. את המדינה מייצגים עוה"ד אמיר טבנקין, ניצן וולקן, סתיו גינת והדס נאמן-ארזואן; את שאול אלוביץ מייצגים עוה"ד ז'ק חן, אלון רון, אילת לשם וקרינה קומרוב; את אור אלוביץ מייצגים עוה"ד דרור מתתיהו, עומר אבירם ורן סרוסי; את יוכלמן מייצגים עוה"ד בועז בן-צור, דקלה סירקיס ועידן סגר; ואת שורר - עוה"ד ירון קוסטליץ, אביעד שאולזון ודניאל רוזנבלום