הפדרל ריזרב העלה כצפוי (ים ד', 27.7.22) את הריבית המוניטרית ב-07.5 נקודה לרמה של 2.5%. זהו החודש השני ברציפות בו מעלה הבנק המרכזי של ארה"ב את הריבית בשיעור חד שכזה, בניסיון להיאבק באינפלציה הגואה. בחודש יוני הגיעה האינפלציה בארה"ב ל-9.1% ב-12 חודשים - השיעור הגבוה ביותר מזה 41 שנה. מועצת הנגידים של ה"פד" אומרת, כי היא מחויבת להגיע בסופו של דבר ליעד האינפלציה הקבוע - 2% בלבד. היא גם תולה את האינפלציה הנוכחית בעיקר במלחמה באוקראינה. העלאת ריבית היא כמעט האמצעי המוניטרי היחיד להיאבק באינפלציה. משמעותה היא שהכסף מתייקר, קשה יותר ליטול הלוואות - וכך נרשמת האטה בפעילות. במצב של האטה, אין אפשרות להעלות את המחירים בצורה מהירה ולעיתים אף יש להוריד אותם, וכך האינפלציה יורדת. הסכנה היא, שהעלאות הריבית ידכאו את הפעילות הכלכלית עד כדי מיתון - שהפתרון לו הוא העלאה חוזרת של הריבית. האינפלציה גואה בארה"ב מזה שנה וחצי. תחילה סברו ה"פד" וממשל ביידן, כי מדובר בהיבט טבעי ואף חיובי של היציאה מן הקורונה. ברשות האמריקנית טריליוני דולרים שקיבלו כסיוע בשנות הקורונה, כאשר במקביל הצריכה הצטמצמה משמעותית - במיוחד בתחומי האירוח, התיירות והפנאי. התחדשות הביקושים לאחר הקורונה התקבלה בברכה, שכן המשמעות הייתה התאוששות של המשק מן הסגרים והמגבלות שהוטלו עליו. אלא שלאחר מספר חודשים התברר, כי מדובר באינפלציה עמוקה ומתמשכת בהרבה, הנובעת בעיקר משני גורמים. האחד: שרשרת האספקה העולמית לא עמדה בביקושים הגואים, במיוחד כאשר התפרצויות מחודשות של הקורונה הובילו לסגרים נוקשים בסין, והתוצאה הייתה מחסור שהוביל לעליות מחירים. השני: מיליוני אמריקנים בחרו שלא לחזור לעבודה, מספר המשרות הפנויות כפול ממספר המובטלים. כך אין מנוס מהעלאות שכר, המגדילות את כמות הכסף שבידי האמריקנים ומובילות להעלאות מחירים כדי לספוג אותן. הפלישה הרוסית לאוקראינה החמירה עוד יותר את המצב, כאשר מחירי האנרגיה והמזון זינקו.