חברת בית השיטה תעשיות, בעלת מפעל החמוצים במותג בית השיטה, טוענת שקיבוץ בית השיטה פוגע בעבודתה כאמצעי לחץ כספי ואף מפר צו מפורש של בית המשפט. החברה מבקשת (28.7.22) מבית המשפט המחוזי בתל אביב להורות לקיבוץ לחדול ממעשים אלו. הקיבוץ דוחה את טענותיו של המפעל. המפעל הוקם בשנת 1938 בידי הקיבוץ, המצוי 10 ק"מ צפונית-מערבית לבית שאן. ב-1998 נכנסה אסם לשותפות בו, תוך שהיא ממזגת לתוכו את פעילות חברת עסיס. בשנת 2004 רכשה אסם את חלקו של הקיבוץ ובשנת 2019 מכרה את המפעל לחברת בית השיטה תעשיות שבבעלות דין שיווק וקלייה שבשליטת יגאל אלל. הקרקע עליו ניצב המפעל שייכת לקיבוץ, אסם שוכרת אותה והמפעל שוכר אותה מאוסם בשכירות משנה. לטענת החברה, הקיבוץ מנסה מאשר מכירת המפעל לשפר את תנאי התקשרותו עם אסם והמפעל מוצא את עצמו בתווך ואף נפגע מהמחלוקות שהוא אינו צד להן. בשבועות האחרונים חסם הקיבוץ את הגישה למאזני הגשר בהם משתמש המפעל, חסם את הגישה לבור המלח (מתקן חיוני שהפגיעה בשימוש בו עלולה להוביל לשיתוק המפעל) ומנע מעובדי המפעל להיכנס בשער הראשי של הקיבוץ כאשר זה אינו פתוח ממילא. על-פי התביעה, לפני עשרה ימים הורה זמנית בית המשפט המחוזי בתל אביב לקיבוץ שלא לשנות את הטטטוס קוו שהיה נהוג עד לאחרונה, אך הקיבוץ מפר את הצו וממשיך למנוע כניסה ויציאה של עובדים וספקים דרך שערו הראשי. החברה מתריעה, כי מדובר במניעת גישה שבלעדיה אין אפשרות להמשיך את עבודת המפעל. הקיבוץ אף מונע כעת חניה בסמוך למפעל ממי שאינם חברי הקיבוץ, במטרה להכביד על העובדים ועל העבודה. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד שאול ברגרזון ויוני פולק. הקיבוץ אומר בתגובה, כי הוא אינו מונע מעובדי המפעל להיכנס ברגל - "הליכה קצרה למדי" - וכי הוא מעולם לא התחייב לאפשר להם להיכנס לשטחו ברכביהם הפרטיים או בהסעות שמארגן המפעל. הוא גם מצהיר, כי לא מנע ולא ימנע כניסת משאיות בשעות הלילה, ובלבד שמטרתן היא להעמיס או לפרוק סחורה, תוך תיאום בין השומר במפעל לבין איש קשר בקיבוץ. עוד אומר הקיבוץ, כי שותפות בית השיטה עסיס - המפעילה הקודם של המפעל - שכרה ממנו ארבעה שטחי חניה, לא חידשה את הסכם השכירות ואין כיום הסכם מחייב בינו לבין המפעל. בית המשפט אף הורה למפעל לפנות חניות אלו; ערעורו תלוי ועומד. במקביל, החלו מכוניות המפעל לחנות בכל שטחי הקיבוץ, כולל על מדרכות וליד בתי החברים. בור המלח מצוי באחד משטחי החניה אותם הצטווה המפעל לפנות והוא לא טען שיש לו זכות לאחסן שם מלח; כעת מנסה המפעל לעקוף פסק דין קודם בטענה שהוא מעלה לראשונה, אומר הקיבוץ. תגובת הקיבוץ הוגשה באמצעות עוה"ד יורם אבירם, איל ויטנברג וארנון אבירם.